לזכר אביחי ואביעד
ולזכר ליאור,
שאיש מהם לא הכרתי.
לאן הלכו ילדינו הצוחקים.
באופק המדברי הכביש סלול
ואני מבקש את אחַי
בתחנות הסעה ובשולי דרכים-
ילדינו נסעו בטרמפים
לארץ רחוקה וצבעונית
והם שמחים ומחייכים
זה לזה,
באופק הכחול נמתח ים
ואני מבקש את אחַי
בחופים בהירים ובגלים לוחכים-
ילדינו שוחים עם הדגים וצוללים
לתוך עצמם לבד.
לאן הלכו ילדינו הצוחקים
היכן נשפך הדם.
ורק זכרונם נצרב בלב.
אינם, אינם.
תגובות