בדרך - כלל, אינני כותב בלאדות, אך שתיים בכל זאת כתבתי. אחת מהן, היום. אותה אני מביא לשיפוטכם: לשמש, הזוהרה ומתבהקה ברקיע, נשוא – נישא שירי העליז! ניצוץ – השלום, ממנה נוצץ ומבקיע ואורו, פורץ למרחקים! על השמש, באין – הרוף, חבור – אחבר את שיריי! אל מעבר לימים, אשא את זמרם הצלול, כפלגים. אשיר אותה ואומר הלל על קרניה, למען פן תדעך מלהאיר!