בדרך - כלל, אינני כותב בלאדות, אך שתיים בכל זאת כתבתי. אחת מהן, היום. אותה אני מביא לשיפוטכם:
לשמש,
הזוהרה ומתבהקה ברקיע,
נשוא – נישא שירי העליז!
ניצוץ – השלום,
ממנה נוצץ ומבקיע
ואורו,
פורץ למרחקים!
על השמש,
באין – הרוף,
חבור – אחבר את שיריי!
אל מעבר לימים,
אשא את זמרם הצלול,
כפלגים.
אשיר אותה
ואומר הלל על קרניה,
למען פן תדעך מלהאיר!
תגובות