אקחך אל חדרי נשמתי
ובכנפיי אותך אביא,
מתמונת דיוקני אצא
כמו תחיית נביא
כי אותך אני רוצה
על כרכרת דלעת
נטוס מעל רכסים
ועגורי נדוד נאים
לנו כעדים וטייסים
השמש לנו תזרח בנתיבה
והיא כאש האהבה המלהטת
ללהט בנו להט אהבה
את חותמה בנו חורטת
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
תודה מאי
תמיד תמיד, חוזרת ועולה התמונה הזו מכל התחנות בארץ:
אותו החייל המוציא מכיסו ארנק ושולף משם כסף גדול בנון שלנטיות כזו
ואז המוכר שואל את השאלות במן שפה נמתחת נמרחת (כמו שהוא מורח את הטחינה והחריף)
חומוווווווווווווס
חרייייייייייייף
הכלללללללל?
תגובות