צוקים נישאים
דוממים אלי
והודם עלי
כמו צופנים בחובם
סוד נשגב
נורא
ואני אַיִן בשבילים מפותלים
דבק בסלע
כי דרך לו
למדבר
לדבר
כ"ח אדר ב' ה'תשס"ג
(הוחזר בעקבות לחץ מתון..)
לצאת?! למה לצאת?..
בכל מקרה, אני אשמח אם תסביר למה אתה חושב שאני כותב באופן 'קוקניקי'..
והמילה 'אין' עושה שם את הרגשת האפסיות מול העוצמות האדירות של המדבר.
[ליצירה]
לצאת?
לצאת?! למה לצאת?..
בכל מקרה, אני אשמח אם תסביר למה אתה חושב שאני כותב באופן 'קוקניקי'..
והמילה 'אין' עושה שם את הרגשת האפסיות מול העוצמות האדירות של המדבר.
[ליצירה]
תודההההההה!!!
ב"ה
תמיד ידעתי שלחץ מתון עשוי להיות יעיל
תודה רבה :-)
אש - "ואני אַיִן בשבילים מפותלים", אם אני לא טועה, משמעו - אני כלומדבר בשבילים מפותלים.
[ליצירה]
אחד החזקים שיש על זאבי.
וגם עכשיו, כשאני עובר על מה שאספנו על זאבי בינתיים וקורא את זה בפעם המי-יודע-כמה, זה עוד חונק לי את הדמעות בעין.
"..וגוש חוסם בגרון".
יראה אור בעז"ה, וטוב שכך.
אוי, זאבי.
[ליצירה]
הבהרה
השיר לא נכתב מנקודת מבט של שליח ציבור, אלא מנקודת מבט של מי שמתפלל בציבור ו'רודף' אחרי שליח הציבור.
בכל מקרה, כל אחד אמור להבין בדרך שלו ולפי הראיה שלו, וזה לא כל כך משנה באיזו כוונה בדיוק נכתב השיר, לענ"ד.
(בנץ, לא ביקשת - לא הראיתי. זה הכל..)
[ליצירה]
.
תודה.
ותודה מיוחדת שלא הצלחת, שי.
אם הכוונה להוסיף ניקוד ב'אלי-מות', נראה לי שזה אמור להשאר ככה.
האמת היא שלא חשבתי שאפשר לקרוא את זה כ'אלימות' כשכתבתי את זה, אבל באמת - מה זה משנה מה חשבתי כשכתבתי את זה, כל אחד יקרא איך שהוא רוצה...
[ליצירה]
..
קודם כל, טוב לראות אצלך סוף סוף קצת אופטימיות בין השורות, בנוסף לכשרון המופיע תמיד..
חוצמזה, תודה לי? תודה לך, שהסכמת לפרסם!
האמת, אני לא יודע איך הייתי מתיחס לשיר הזה אם לא היו בו את שתי השורות האחרונות.
ידידיה מוסר נשיכות.
תגובות