זה היה באמצע הלילה כאשר הוא גילה אותו. ישראל הביט בו בחרדה שם בפינת הסלון, היה אחד המראות הקשים שראה בחייו. לאחר כמה דקות, כשנרגע מעט ממה שהרגע ראה, התחיל לעכל מה שהולך פה. לאחר לבטים רבים מה לעשות, החליט שהוא חייב לדווח לרשויות. הוא לא יכול להסתיר את זה.
בטלפון ענה מענה קולי הוא הקיש את המספר המבוקש בלב כבד, הוא ידע את ההשלכות. רוב ההאשמות יוטחו בו, הוא לא ידע איך הוא הולך להסביר זאת למשפחתו. אז כך באמצע הלילה לאחר כמה דקות הופיעה הניידת הראשונה ולאחריה עוד עשרים. ישראל יצא אליהם, פנה אל מי שהיה נראה כאחראי, בינתיים שאר השוטרים הקיפו את הבית בסרט משטרתי,
"שלום אני ישראל, בעל הבית"
"ואני שמעון, סגן מפקד התחנה פה. הבנו שהמקרה כאן מיוחד, ראש המז"פ במרחב מגיע והוא פקד עלינו לפנות לו את הבית שיהיה סטרילי כשיגיע"
השוטרים וישראל הוציאו את כולם מהבית (גם כל השכנים מצאו את דרכם החוצה, אולי זה קשור לעשרים ניידות שברחוב באמצע הלילה).
לאחר כשעה הגיע רכב לבן עם צ´קלקה, יצא בן אדם מחויט, לבוש מיטב המעצבים (מילואים את שוהם בע"מ), הוא הוציא מזוודה הניח אותה על סף הבית הוציא כפפות נילון ונכנס לבית. לאחר כרבע שעה יצא אל כל האנשים בחוץ (בעלי בית, שוטרים, שכנים וכו´) ושאל:
"איפה בעל הבית?"
"כאן" ענה ישראל.
"שלום אני רב פקד כהן ראש המז"פ במרחב אחוזה"
"אני ישראל"
"תקשיב יהיה קשה לך לשמוע את זה אבל אני צריך להסגיר אותו"
"למה, לכמה זמן?"
"לשבעה ימים רק כך אוכל לבדוק אם חששותי אכן התמששו".
לאחר שבוע, ישראל, שמעון ורב פקד כהן נפגשו שוב באותו בית. שוב המזוודה, הכפפות והציפייה. כהן יוצא:
"זה אכן זה, אתם יודעים מה לעשות"
לפתע הגיחו מאחת הניידות שני שוטרים לבושים בחליפות נגד קרינה, נכנסו והוציאו משהו, נכנסו לניידת ונסעו. רב פקד כהן קרא לישראל ואמר לו:
"ידעתי, זה היה הכל בגלל הכסף!"
שמעון הביט בחוסר הבנה, אך ישראל התרצה ועמד כמי שזה עתה זכה בירושה מדוד שאף אחד לא אהב ולא חשב שהוא חשוב...
"כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" (ויקרא י"ד, ל"ד)
אומר רש"י (ע"פ ויקרא רבה י"ז, ו´) בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאו.
תגובות