[ליצירה]
לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי
חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין:
הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול
[ליצירה]
זה טיפה מזכיר לי סבא של מישהו שלא רצה שיעשו לו מסיבה גדולה ליום הולדתו ה-80 כי אחיו נפטר יום אחרי שעשו לו מסיבה ליום הולדתו השמונים. רק שכאן את כן יוצאת לקנות את התיק ובמקרה שהבאתי לא היית יוצאת
[ליצירה]
מקק קטן אמנם לא סיפר ואני מקווה שלא יכעס שאני מספר קרה לשנינו מקרה די דומה. רדפנו אחרי רופא (כי באותו יום היה יום ספורט והרופא עובר מתחנה לתחנה) להשיג אישור רפואי למשהו ועד שסופסוף מצאנו אותו היינו ליד תחנת דחיפת האביר ואז הפלא ופלא האביר עולה על רגלו של אחד החיילים ואנו שוב נדחקים הצידה.
[ליצירה]
והכל ביחד
הלכת לגן חיות עם חבר שלך הרופא,
התיישבתם בקפיטריה,
הוא מזמין תה,
במשפט שמחפש את מי להאשים
"זאת לא את זה התאילנדי"
הוא ילך.
אזעקה של אוטו,
נכנסו ברכב שלך,
את מגיעה הביתה,
יום ולילה בוכה,
ומתנחמת "גם ככה הוא אף
פעם לא ניקה את הלכלוך
באוזניים"
תגובות