מעל – השדות, ירוקי – עֶטֶף, צפרירי – בוקר נישאים, בזרעם אוויר רענן; צלילי – השלום, זורמים ממשביהם צונני - זרם, אל העולם הרחב. ממפעלי – החרושת, יוצא רטט – מכונות וכבשני – ההיתך; ממפחה, נשמעת הלמות – המקבת ומהשדה – טרטור - הממטרות. הציפורים, ששירתם מעל – המרחבים אין – סוף קולחת, גם מפיהם, יוצא – צליל – השלום! מנגינת – השלום, נישאת על כנפי – היונה הצוחרת; מעל פסגות – ההרים, נשמע קולה. השלום עוד יבוא! שחרו יפציע! ולכך – כולנו – תקווה!