כְּשֶׁעָזַב הַצְּרָצַר אָמַרְתְּ, חָרַב עוֹלָמִי
צַר לִי עַל עוֹלָמֵךְ
צַר כְּעוֹלָם נְמָלָה.
כוכב אחד מעז
-
למען השם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חותם על השבחים האמורים אך, לא הבנתי את המשפט האחרון האם עכשיו עולמה נהיה כעולם נמלה או שצר לך על העולם שהיה צר כעולם נמלה שאם כן עכשיו כשנחרב יש בו פוטנציאל של התרחבות (אותיות התחברו"ת). [ליצירה]
- [ליצירה] הלך רוח - הרעיון של פוטנציאל התרחבות הוא מחשבה אופטימית ויפה לעתיד, באמת רעיון יפה. כוונתי ב"צר כעולם נמלה" היא להחמיא ולבקר בנשימה אחת - לבקר משום "צר עולמי כעולם נמלה", ולהחמיא משום ההשוואה לצרצר מסיפור הנמלה והצרצר. [ליצירה]
- [ליצירה] גאוני! [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של משחקי מילים! (-: [ליצירה]
- [ליצירה] הצרצר שקו-צר משנוצר הצרצר כה צר שופצר וקוצר כעולם נמלה. במשפט אחד: אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] כוכבי,שוב מוקסמת מהיכולת שלך להביע מֵסר מתוחכּם במשחק-מילים מתומצת.קבל כוכב-ית! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אתה לא נורמלי. נשארתי בפה פעור... (מזל שאין כאן אף אחד) זה אדיר. [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב יקר, כל כך צר וכל כך רחב, זה כל כך אתה הגאונות הזו. רק מה? אתה מתקמצן לנו בשירים, בכל פעם שאני קוראת משהו שלך, יש לי חשק לעוד!! תן לעם מעט נחמה משיריך... תמשיך כך להדהים. כיסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] : ))))) [ליצירה]
- [ליצירה] הנטישה הכאב של הנטישה הינו חד וכואב. כמו בחרקים כך גם באנשים. נוטשים וצרים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הבעיה היא שאין קשרים. אי אפשר כל התקפה לבנות על כדורים ארוכים... [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר [ליצירה]
- [ליצירה] את הסיפור היפה הזה אפשר להפוך לסרטון בן אלף פריימים; והרי ההוכחה הניצחת שמילים שוות יותר מאלף תמונות. [ליצירה]
- [ליצירה] זו אכן בדיוק הסיבה לניקוד [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש. ההתייחסות לעצים והעמודים היא זוית ראיה מקורית. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, השיר מחולק לשני חלקים, כמו החלום ופשרו - רק להפך... המוטיבים שבתמונץ הפתיחה עוברים הסבה ומשתבצים בטבעיות במרקם של החלק השני, האידיאל. טוב שעדיין כותבים שירים שאינם ארס-פואטיים... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חתכת אבחנה הרבצת פה. [ליצירה]
- [ליצירה] הפירוש המקורי שנתתי ליצירה היה חברתי, חשבתי על כיוון של מכנים משותפים חברתיים. זה היה יפה גם כך, אבל אם באמהות עסקינן, אני לא חושב שבכיות האמהות שוות. מחד אמהות שילדיהן נקטפו מהן, ומאידך אמהות ששלחו את ילדיהן בגאווה אל מותם. [ליצירה]
- [ליצירה] מדרש אישי קטן לשיר. לכתוב שירים בימינו, לא נופת צופים. יש הרגשה שהכל כבר נעשה בצורה די טובה; לפעמים אפילו יש הרגשה שהכל כבר נעשה בצורה. אז המשורר מתמרמר. וכבר נדמה שהבכיין לעולם לא יסיים, אך בסוף השיר הוא מפתיע ומציע שני פתרונות למצב, משתי אסכולות מנוגדות. הפתרון המוצע ע"י הסוף התוכני, הוא להתייחס לכל יצירה כהיולית. למצוא בכל דבר שנעשה, ולו הבנאלי ביותר, ייחוד משלו - אפילו לנקודות שאתה שם בסופי משפטים. לעומת זאת, ממש אותו סוף מציע פתרון הפוך, מבחינה צורנית. אם כולם כבר עשו הכל, הברירה הטבעית היא לחצות את הגבול. למצוא משהו נועז יותר; משהו שעוד לא רגילים אליו. לפזר נקודות באמצעי משפטים. (לעת עתה אני משאיר את הנקודות שלי בסוף...) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
תגובות