כבר שנה שהשחר לא נוגע במילים האלו

וכל הנחלים פוסחים כאן על השביל

האמנתי שיבוא יום ותראה

השקד כאן צומח

וכל הזמן,זה נדמה, דבר מה מתחיל.

 

אני עוד שומעת את הקול שלך

מהדהד בחדרי הבית

ויש ריצה במדרגות בערבי שישי

ואם אקשיב טוב בלילות הקיץ

יש אותך קורא לי בטון כה חרישי

 

בכל אויר ריק ישנו חיוך

מנסה להגיע, אתה חומק לי מהיד

תן לי אותך עוד קצת

אלוהים,

רק לעוד רגע אחד

 

 

כבר שנה עברה..-לזכרו של יוסי עטיה הי"ד שנרצח בפיגוע בצומת תפוח