כשהבועה שלי מתפוצצת
והאויר יוצא בשריקה
אני מתחילה לקשט
את הצרימה הארוכה
ממלאת במילים ריקות
את חלל השתיקה
מזייפת את צרחת הכאב
עד שתהיה למנגינה קסומה ורכה.
ועכשיו אני תועה
בין השירים
מחפשת את הזעקה
העטופה בפאר השקרים
בחרוזים מבריקים
בדמויים מתקתקים
מטאפורות עמוקות
פניני לשון בוהקות
מעבר לכל האמצעים
מתחת לכל התכשיטים המצועצעים
עומדת המטרה השכוחה
אמת אחת פשוטה
מנסה לגעת בך.
תגובות