ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- שרטטתי שמה One day I wrote her name upon the Strand
- בתחנת החלל
- שִיר הָאַפְלָיוֹת ( שיר האפליות
- L.S.Bernstein, She who is Hated לשנואה
- חומס - Homs
קשור אלי
- [ליצירה] אני אוהבת את הסיפורים שלך אביבסתיו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כן. צריך להיות מציאוּת [ליצירה]
- [ליצירה] אביבסתיו, אני די מסכימה עמו ואיני היחידה. מה שכן, יש לשמואל סגנון קצת אורטורי. הכי מפליא ביצירותיו הוא שאינו מוותר ואינו מתייאש וממשיך לזעוק וממשיך להאמין. ואילו אני חשה שהעולם השתנה בצורה מאוד קיצונית וכי אין היום ארצות שבהן המטריצה המוסרית והקהילתית האידילית עדיין קיימת כמו פעם [ליצירה]
- [ליצירה] אבל כלנית, יש רבים שמקבלים אין מהסביבה או מחסך הורים. יש אין - ים שכואבים מאוד בריקנותם בתוך אדם ואם מצליחים למלא אותם זה נפלא. וכשאדם מודה בכך ומתאר זאת מגיע לו ולה צל"ש. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] התנועה הפמיניסטית התנועה הפמיניסטית הרסה לי את כל ההנאה משירים יפים כאלה. שיר כה יפה, כה ציורי וטהור ונקי כרוח המדבר. וליאורה רק חושבת -איזה אגואיסט, נתן לה להשקות גמלים. גמלים !! ועוד על הידים אצעדות כבדות ומכבידות. ועוד שואל אותה בחוצפתו אם לא קשה לה. ואחר כך הוא מתייחס אליה כאל מוצג מפרפומריה שצריך לבשם לו ולהאיר לו ולעשות לו טוב. ומה אתך ? מדוע אתה לא עוזר לה ? ותארו לכם שמדובר אם איני טועה ברחל אמנו או בדומה לה. רחל, סמל לעמנו המנוצל בעולם ובהסטוריה אשר גם היא בחייה נצל אותה אביה ולאחר מותה בני אחותה ניסו לרצוח את בניה. והשיר עצמו כה יפה באמת יפה. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה - אביבסתיו, כידוע לך קיים באיזהמקום בסייברספייס הישראלי אתר המוקדש למדע הבדיוני. ואמנם לא ברור לי אם יקבלו שם את כתביך היפים, כיוון שהם גם בדרנִיִים וגם קצת יהודִיִים, אך נראה לי שכדאי לחשוף אותם לתוצרי אומנותך המיוחדת והיחידנית. אני אוהבת את יצירותיך אך אני לא קהל ממוצע. נ.ב. קראתי גם את החלק השני. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אנשים כאלה הם כמו יצורי מעבדה שמעולם לא עמדו בפיתוי.מה לך לקנא בהם ? תמיד שמרו עליהם. הם נולדו מסודרים מראש ושומרים עליהם ועל עצמם כמו על בגד לבן בתוך כספת מבוצרת שכל מגע עם העולם יתיר עליו כתמים בלתי ניתנים לניקוי. ועוד קוראים לעצמם, כמו לבגד הבלתי שימושי הזה, שהוא יקר, שהם יקרים וחשובים. את לא צריכה אף אחד כדי לחזור בתשובה. ברכת נרות השבת מספקת והיא שלך בלי טובות של אף אחד.את יהודיה ממילא וזאת זכותך. לפחות זה בעולם האנטישמי שלנו. אל תלכי איפה שלא רוצים אותך. והיי שמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] המחשב לא מאפשר לי לצערי לבצע תיקונים ביצירותיי וכותב: Request object error 'ASP 0104 : 80004005' Operation not Allowed /tshsd/edit.asp, line 26 ועל כן אם מי יקרא יצירה זו, ישים לב כי בפתיחתה כאשר מדובר בחג השבועות נפלה טעות, ומדובר ב*חג הסוכות* כפי שגם מסתבר מההמשך. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] גולו חביב. לדעתי שום כימותרפיה אכן לא תוכל לרפא כי מועטות מאוד המשפחות שאחד מחבריהן אינו נגוע ומטבע משפחה להגן על חבריה ועם מקורות הכנסתם. באשר למדוע אני חיה כאן - אני כבר מבוגרת וכבר חייתי את הרגעים הגדולים. יש רבים מבוגרים כמוני בארץ, אשר "שומרים את המדינה" לילדיהם שהגרו מכאן. ילדים שהחיים עוד לפניהם והם מאמינים שיוכלו לעשות אתם משהו. מכל מקום, אתה מדבר אתי בנימוס. ראיתי פעם תוכנית טלוויזיה (לפני מספר שנים). התעורר שם ויכוח על המדינה. הייתה שם קבוצה של אנשים תרבותיים ומנומסים ששפכו את לבם והייתה בפנל עוד גברת, פרכה (סליחה על הביטוי) והיא פשוט מחקה אותם ואת תחושותיהם. היא לא נסתה להתקרב לדבריהם אלא אמרה, "אז יאללה יאללה, תעזבו מכאן." וזאת הייתה הגישה עד כה לדעתי במדינה. לא מוצא חן בעינך מה שקורה כאן ? הכללים שלנו לא מסתדרים לך ? אז יאללה יאללה תלך מכאן. אנחנו יודעים שאתה לא מסוגל (חי חי) כי אין לך השכלה, אינך יודע אנגלית, אינך יודע מתמטיקה, אין לך כסף ואין לך שכל ופרוטקציה אז תשתוק. אבל כלפי חוץ אתה חופשי. יאללה יאללה, תסתלק. ואכן, עובדה היא שרבים בעלי השכלה עוזבים. ומשאירים את המדינה ללא ראש.(ללא השכל שלה). לא מספיק רק להתפלל להקב"ה. וכבר אמר רבי הילל הזקן "אם אין אני לי מי לי" וכל ישראל חברים. איני יודעת מה יהיה הפיתרון. בידי שמיים. [ליצירה]
תגובות