צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
לסופר סתם
לא בטוחה שזה אירוני. וביצירה הזו יש שתי שורות "כמו רבקה לעין" והשורה הקובעת "איה מחמל נפשה" שבאמת לא תכננתי אותה ולכן היא קובעת כי הופיעה מעצמה. ורוצה לומר, שכל אשה יורדת לעין שלה, במודע או שלא במודע. ולכל אשה צריך שיהיה את אליעזר שלה, השדכן האלקי, שיחבר אותה עם מחמל נפשה. ובכל העולם מסתובבות נשים ששואלות "איה מחמל נפשי" ואני מניחה שגם גברים, ( אליעזר יצא למלא שליחות בעבור יצחק.) אלא שבחלום שאני מתארת אני יורדת אל העין ומסתכלת ומסתכלת ואין שם אדם. ולמילה עין שני פירושים, מעיין, וגם עין שמסתכלת סביב סביב.
[ליצירה]
זה כתוב יפה ורב מזלך שיכולה את ליהנות ממראות הסתיו באשר את נמצאת. ואני שגרה בעיר על שפת הכביש הגדול מגיפה את החלונות ומפעילה את המזגן או המאווררים.
כשאני קוראת יצירות של אישה שיש לה אמונה טהורה, כמו של ילד המתבונן בעינים גדולות פקוחות משתאות ועל פניו אין חיוך אלא תמיהה, והקב"ה הוא "אתה האוחז במכחול ימים", אני מתפעלת ממשהו נוסף שאינו קשור לכתיבה. ערך מוסף מוסף.
כל טוב.
תגובות