ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- כמה יפו האבנים הזוהרות
- הנחש, אמילי דיקינסון -Dickinson - תרגום
- Shakespeare XVIII. שייקספיר, הסונטה ה 18
- אוויר ארסוף צלול כיין
- הַפֵיוֹת ֹשָבוּ לַבַּיִת שֶׁל עֶדְנָה
קשור אלי
- [ליצירה] נורא אוהבת שירים עם שאלות שיר יפה עם נופים, מילים, שאלות ודימויים מעניינים. זה שיר עם המון פוטנציאל [ליצירה]
- [ליצירה] ערב סוכות, שהקב"ה יוציא אותך מעבדות לחרות גלעד. אמן. 2.10.2009 [ליצירה]
- [ליצירה] הבג"ץ ממילא הוא רק בג"ץ לעשירים, עשירים שמאלנים ועשירים ימנים, אבל רק אנשים עם כסף. זה מין כלי שלטוני שאדם רגיל בכלל לא יכול לשאוף להתערבותו או לעזרתו, כי עד שמגיעים לבג"ץ חולפים יובלות, וגם אם נניח שאותו אדם פרטי היפוטטי יזכה בבג"ץ נגד מישהו עם משקל וכסף, אזי הצד הנגדי יפעיל כבר את החברים שלו ואז יארגנו בגץ מחודש עם חמישה שופטים, ואם זה לא ילך אז עם 8 שופטים, ואחר כך עם 11 שופטים, וכן הלאה, עד שלבסוף האדם הפרטי שכבר לדעתי אין לו מקום במדינה יישבר וייתיאש. ובכלל, איך יודעים אם במהלך השנים וההתנהלויות של הדיונים הללו השופטים לא חלו אולי, רחמנא ליצלן ? אולי יושב שם שופט בהרכב הסופי שהוא בדרך לאלצהיימר ואף אחד לא יודע ? הרי הוא יושב כבר בדין כל כך הרבה שנים? כשיסתיים הבגץ יוציאו אותו לגמלאות ויעשו לו טקס מפואר ומי שאכל אותה אכל אותה ? וכן הלאה. באשר לפסק הדין עצמו, אני מתנגדת שאנשים המכריזים על עצמם במוצהר שצריך להשמיד אותנו ייכנסו למדינה ויהיו אזרחיה. זה פרדוקס מתוך עצמו. כי כאן לא מדובר במקרי איחוד משפחות רגילים דמוקרטיים הומאניים, מפני שאף אחד לא מעוניין להתאחד במשפחתו ולגור בעזה. ואת זה הם לא עושים, כשהם חושבים על עזה האהבה ותשוקת ההתאחדות נעלמות. ובעזה גם אין בית משפט גבוה לצדק. כלומר - יש כאן אינטרס של ניצול מדינת ישראל. ואם מדובר באינטרס כזה על ידי אנשים הטוענים שיש להשמיד את המדינה לא נראה לי אפילו שצריך בג"ץ בשביל זה. וחוץ מזה, נדמה לי שבמדינתנו קיים חוג נגד ביגמיה ואני עוד לא ראיתי שמפעילים אותו כאן. אז מר ירושלמי, עם כל הכבוד לך, במקרה הזה נדמה לי שאתה דורש מאיתנו לוותר על הרצון להתקיים ולשרוד בצורה האלמנטרית ביותר. אני חושבת שכדאי לך לגור בעזה מספר שנים ואז אולי תעריך את קיום מדינת ישראל שקבלה אותך לחיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, אתה אבא ? מזל טוב. איזה כיף. [ליצירה]
- [ליצירה] כן זה שיר שמחה לחברתי עדנה שמופיעה גם ביצירה "הפיות שבו לבית של עדנה" [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים יפהפיים [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. מעניין איזה שפה דברו אז.ממש כמו אז כן עכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] ציון עשר. נ.ב. המדד של העוני כנראה לא נראה למישהו למעלה החליטו לבצע פעולת הסחה ומהי: "שש המלצות צוות יצחקי לגיבוש מדדי עוני נוספים, ... פורסמו הבוקר." וזה בעיתון הארץ האלקטרוני היום. הרבה מלל ושום חלוציות. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=955792&contrassID=1&subContrassID=0&sbSubContrassID=0 [ליצירה]
- [ליצירה] יצר לב האדם רע מנעוריו, שמואל, אבל גם היופי והחיפוש אחרי אור האמת נמצאים בלב, וגם השירה. כן. אני חושבת שאתה מבטא כיסופים אוניברסאליים במטבעות לשון ספציפיות לזמן ולסוציאליזם והן מביאות עמן דברים אחרים שמכסים את הכמיהה של רוב האנשים למקום יפה שיש בו יושר וצדק. [ליצירה]
- [ליצירה] צר, צר מאוד על מה שקרה. נראה לי שהמשוררת, חתן פרס ישראל, שזכתה במאבק על מלכות הכיתה בביצת הבוהמה והיחצנות הישראלית שהתהבבדידותה בפסגתה. הדיכאון כמו חלודה מאכל את הנפש. הרי יש דברים נוספים בעולם, אם רק מוכנים לוותר קצת על המקום הראשון באולימפיאדה של התרבותניקים. יש חברים, יש ילדים, יש אהובים, יש עצים וחתולים וטבע, ולמי שיש לו תפילה יש גם אב בשמיים. ובנוסף קיימים לכולם כעת גם פורומים ובלוגים ופופוליזם אין מי שלא סבל. אבל יש סוגים של סבל שאינו קיים ושאנחנו מייצרים אותו בתוכנו ללא טעם כי פשוט לא מוכנים לוותר עליו. כמו גירוד של עקיצה של יתוש. חבל. היינו יכולים לקרוא יצירות נוספות שלה. [ליצירה]
תגובות