ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- הַכְּסוּת
- תודה לך המשורר
- וַאֲנִי עֵץ
- *שיר כלולותיו - His Wedding Song
- זה מכתבי אל התבל - דיקינסון - Dickinson - This is my letter
קשור אלי
- [ליצירה] אתה מה זה מנומס. היה הייתה מדינה זנות וסקס ללא הבחנה כשמלאו לה שישים והגיע יום דין היא אמרה "יש לי איידס" וצחקה [ליצירה]
- [ליצירה] להדס-מה שלומך? תודה על הציטטה-תרגומך לאנבל-לי של אדגר אלן פו כאן למטה בהערות [ליצירה]
- [ליצירה] וגם קטע של תובנה חדשה הרווחתי מקטע אנושי זה. אמת שאנו משוחחים לעתים עם המתדלקים והם בתקן דומה לשל הספר (במספרה) ששומע את כל הרכילויות ומצבי הרוח. נקודת המפנה מהקדורנות אל האור בקטע כה צנועה ויפה, כשהמספרת מסוגלת להביט כלפי חוץ ומבחינה בשמו של המתדלק, יעקב, הופך למשהו אישי, וכל העולם נעשה יפה יותר כאילו כעת העולם מכיר אותנו ולא יפגע בנו [ליצירה]
- [ליצירה] שירים יפים לאביב וסתיו [ליצירה]
- [ליצירה] אל תראי תולעת יעקב ..... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. בקשר לסימני השאלה - הם מופיעים ביצירותי - כנראה חלק מאופיי. למשל: http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=11004&code=1626 כבר שמתי לב בעצמי שבד"כ ביצירות שלי יופיע בעל חיים או מלאך, פעמים רבות יהיו סימני שאלה, וגם היצירות פותחות בקול ענות חלושה ומתגברות לקראת הסוף. כמדומני כאן הופיע דג. [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלמי.לך לסודאן ושיר על הכושים שם שהמוסלמים מחסלים אותם בשיטתיות ומרעיבים אותם ועושים להם ג'נוסייד (באיראן טוענים שאין דברים כאלה) ואין פוצה פה ומצפצף. ואת זה הם מתכננים גם לנו כעת. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מקסימה. נסה להעתיק עם הניקוד וכולי מההערה לתוך עמוד היוצר שלך אֶצְלִי בֶּחָצֵר הָאֹרֶן הֶעָבוֹת כּוֹעֵס וְעָצוּב הוּא מַגִּיר לְלֹא הֶרֶף אֶת דִּמְעוֹתָיו הַדְּבִיקוֹת מֵאִיִּים לְהַטְבִּיעַ הַכֹּל בְּיָם שֶׁל שְׂרָף הַמַּצְמִית וּמְאַכֵּל הַכֹּל. הָעוֹרְבִים לְעֻמַּת זֹאת הִתְרַגְּלוּ כְּבָר לְפֻנְדָּקָם הֵם מְבַקְּרִים בוֹ מֵעֵת לְעֵת לִטְבֹּל רֹאשָׁם בַּמַּיִם הַצּוֹנֵנִים וְלָקוּד אֶת קִדּוֹתֵיהֶם הַחִידָתִיּוֹת וְרַק אֲנִי עוֹמֵד תּוֹהֶה בַּתָּוֶךְ מְעֻלָּף מֵעֹמֶס הַחֹם מְיַחֵל כְּבָר לַסְּתָו כִּי אַךְ מִמֶּנוּ תּוֹצְאוֹת חַיַּי [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] יום אחד, ביום הזיכרון, נכנסתי לבית של השכנה שלי ומצאתי אותה יושבת ומביטה בתמונתו של אחד הרטכ"לים. היא ספרה לי שאותו רמטכ"ל דומה מאוד לאחיה שנספה בשואה (והיא נצלה כי הייתה במנזר, כמו הדמות בסיפורו של אביסתיו). והיא עוקבת אחרי תמונתו של אותו קצין כדי לדמיין איך אחיה היה יכול להיראות לו נשאר בחיים, כי * לא הייתה לה שום תמונה שלו ושום זיכרון וזכר*. היא ספרה שהנאצים לקחו את כולם מבית הכנסת וירו בכולם אחד אחד ליד הנהר כמדומני. ואילו היא - כחולת עיניים ויפה - ניגש אליה קצין SS ואמר לה, "את לא יהודיה, את לא יכולה להיות יהודיה," והיא רק הביטה בו ולא אמרה דבר, אבל הוא אמר לה, "לכי מפה, את לא יהודיה" וסילק אותה בכוח וכך הציל אותה. והיא הלכה משם לבית של המטפלת הפולניה שלה, שזה כל מה שהיה לה בכפר, וההיא שמה אותה במנזר. ולמחרת אותו יום היה לה פס לבן בשיערה, והיא כמדומני בת 19. [ליצירה]
תגובות