צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
לאוקון הכוהן הגדול של טרויה שלא רצה להכניס את הסוס הטרויאני זרק עליו חנית ופוסידון כנקמה שלח נחשי ים שחנקו אותו ואת בניו. קיים פסל מפורסם מאוד חושבים מ-50 לספירה של לאוקון ובניו נחנקים על ידי הנחשים.
ראה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%9F
או פשוט לכתוב "לאוקון" בגוגל ישראל אפילו.
[ליצירה]
החיפוש אחרי הנפש התאומה, ה soulmate, שמחפשים אותו כמו מוכי אמנזיה, אולי פגשו בו בגלגול קודם ושכחו בגלגול הזה ומחפשים בין הטיפות, שֵׁם, מקום, ניחוח ולא יודעים מה.
[ליצירה]
בבה בובה חביבה - מלבד הביטוי "אושר אקראי" שלא היה נראה לך - לי אישית לא נראה שהשפלתי את השכנה המבוגרת, אשר הצעיר המתבונן מהקומה השלישית מתפלא לאושרה אשר אכן *אקראי* הינו כי זה לא אושר של ארנק או הזמנה של כרטיס תיאטרון, זה קליק של רגע. וכשהצעיר אומר וְעַל פָּנֶיהָ הַבָּעָה -
עֶרְגָּה כָּזוֹ עוֹד לֹא רָאִיתִי
גַּם לֹא עַל פְּנֵי יַקִּירָתִי
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בַּמִּטָּה
לדעתי יש פה רגע גדול ומכובד. כי אותה אישה על מרפסת חיה מאוד מאוד. גם התגובות של הקוראים הצעירים חביבות ונעימות.
באשר לאביבסתיו, לדידי יכול להרשות לעצמו במה שנוגע לי כל מיני lapsus lingua ואין לו כוונות רעות. ליאורה
תגובות