ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- יונק הדבש שוב שר מתחת חלוני
- הָיָה כּוֹתֵב אֶת הַשִּׁירִים
- שטיח פרסי (3)
- במחנה הריכוז בבוכנוואלד
- השירה הפכה לדבר מגונה
קשור אלי
- [ליצירה] מחזוריות והתפתחות יפים מאוד אשר מובילים את הקורא כחלק מהיצירה הנוסף לתוכנה, והסיום אשר מעלה לתחיה מחדש את היונה "בלב ילוד נבואי". [ שורה שניתן לנחש את משמעותה בדרכים שונות]. והייתי מוסיפה - ללא קשר ליצירה - ורק באשר לדימוי ולצבע הלבן: ויש יונה לבנה אחת שוכנת, נכמרת ונשמרת בלבם האדום של בני העדה הזהב השחור של בת ישראל וארץ מולדת [ליצירה]
- [ליצירה] כן. לפעמים חמניה אחת גוברת על כל שירי המחשבות והטרוניות האנושיות ומסלולי ופתילי המוח שהשירה המודרנית כל כך רהוטה בהם. ואני - חושבת "חמניה" - ומיד יש לי אור בעיניים והתעלות בלב.זאת צריכה להיות עבודתו של שיר וזה מה שעושה לי החמניה. מי שלא ראה חמניה לא ראה דבר נפלא מימיו. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה הייתה כאן [ליצירה]
- [ליצירה] יום אחד, ביום הזיכרון, נכנסתי לבית של השכנה שלי ומצאתי אותה יושבת ומביטה בתמונתו של אחד הרטכ"לים. היא ספרה לי שאותו רמטכ"ל דומה מאוד לאחיה שנספה בשואה (והיא נצלה כי הייתה במנזר, כמו הדמות בסיפורו של אביסתיו). והיא עוקבת אחרי תמונתו של אותו קצין כדי לדמיין איך אחיה היה יכול להיראות לו נשאר בחיים, כי * לא הייתה לה שום תמונה שלו ושום זיכרון וזכר*. היא ספרה שהנאצים לקחו את כולם מבית הכנסת וירו בכולם אחד אחד ליד הנהר כמדומני. ואילו היא - כחולת עיניים ויפה - ניגש אליה קצין SS ואמר לה, "את לא יהודיה, את לא יכולה להיות יהודיה," והיא רק הביטה בו ולא אמרה דבר, אבל הוא אמר לה, "לכי מפה, את לא יהודיה" וסילק אותה בכוח וכך הציל אותה. והיא הלכה משם לבית של המטפלת הפולניה שלה, שזה כל מה שהיה לה בכפר, וההיא שמה אותה במנזר. ולמחרת אותו יום היה לה פס לבן בשיערה, והיא כמדומני בת 19. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שאתה בחברה טובה [ליצירה]
- [ליצירה] שלום. גניבה לא משתווה לי עם "תאווה" "הנחש" "הממית". יכול לכתוב סיומות כרצונו אך גניבה בסופרמרקט אינה - "תאוות הנחש הממית". [ליצירה]
- [ליצירה] למיבלאש. דוקא נראה לי שהבית הראשון משקף את המצב. והשורה על "שלטון בתי התמחוי" יש בה הרבה. אך אני מסכימה שהבית השלישי אכן מזכיר את 1917 [ליצירה]
- [ליצירה] הדס. אבל כעת זה לא ימי שלישי כמדומני. וחוץ מזה שאלה סתם - איך ידעת על הכתר הכפול ? הרי את כמדומני (שוב) ילדה קטנה ? [ליצירה]
- [ליצירה] שיי דרלינג. אני לא יודעת מה אורך הזנב של השנואה שלי. אולי זה כמו זנב של לטאה שקוצצים אותו וצומח שוב ? או כמו הראש של ההידרה שכורתים אותו ויוצאים שלושה במקומו ? העיקר שיש דברים שלא ניתן לקנות בכסף, כמו זמן, אהבה, וליאורה. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית חביבה. קראתי בתשומת לב ואז חשבתי, כדי להבין, אלך ליצירותיך. ואני רואה שרובן יצירות "במשפט אחד".כך שאני מאמינה שיש בינינו שוני מהותי . טוב. בואי נעזוב את זה. חג שמח. [ליצירה]
תגובות