צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
מעבר לכך. יש גס. יש ארוטי. יש אוהב. ולאף אחד מהם לא התכוונתי. האמת היא שהדיון הזה עוזר לי להבין אתך מה שכתבתי. כי מי שצריך בלילה ליפול על המיטה רצוץ כאבן מעמל היום היא האישה המתוארת בשיר ולא הגבר. ובשום פ]נים לא חשבתי על האהבה היפה המתוארת ברבים מהשירים של כותבי האתר כאן. אני פשוט תיארתי את האישה מנקודת מבטו של סוג מסויים של גבר, אשר מגדיר אותה רק דרך הצרכים של עצמו. ואילו ה"נאנח" היא תוספת של הכותבת, שהיא אישה [אני] והיא מרחמת על הטיפוס הזה, שאותי הוא דוחה. לא בא בחשבון שום דבר הקשור למין או סקס בין עם מחוספס או עדין במקרה הזה. זו תמונה מכיוון אחר לחלוטין.
אבא שלי ז"ל, שגם הוא היה טיפוס דומיננטי, אך נאור ובלתי כפייתי, היה אומר שעם אישה יש לדבר ברכות, ואישה היא כמו פרח בדש הבגד, מלבישים אותה בגדים יפים ומתנאים בה. טוב. אני מניחה שיהודים של פעם עוד שרד בהם החינוך היהודי.
[ליצירה]
אביבסתיו, ממשתמשים בכנריות במכרות. הציפור מתה לפני האדם אם יש במכרה גאז. ויש סוחרים שבמחט מלובן מנקרים לה עיניים ואז זמרתה משתבחת והיא משוררת לאין סוף. היום, מניחה אני, אין עושים כך.
[ליצירה]
אביבסתו. שורות 13-14 של סונטה חייבות להתחרז. בכלל יש לסונטה מבנה חריזה בר תוקף שכאן הוא: ABAB BCBC וכולי. שתי השורות האחרונות יתחרזו. כל השורות חייבות להיות בפנטמטר איאמבי - כלומר, חמישה פנטמטרים. אני תרגמתי די חופשי ולא מילה במילה, אך שמרתי על הפנטמטר האיאמבי (כלומר חמש פעימות של טִיטָה (ודגש על ה"טה) אם כי לא חרזתי בדיוק כמו שצריך. אך דיי נצמדתי למבנה. מתרגמים ישראלים עטורי פרסים לא תמיד נצמדו למבנה הזה, הוסיפו ימבוסים לשורות (שש נקישות במקום חמ) והצדיקו זאת בדרכים שונות.
מכל מקום, כולם ועולם התחרז היטב ולא מצאתי פתרון אחר ולא יכולתי לפסוח על הפתרון הזה שהיה קיים.
על מבנה הסונטה ראה למשל:
http://home.vicnet.net.au/~poems/ps/html/sonnet.html
תגובות