בס"ד

אני מרגישה אותן,

את המילים שזורמות בעורקיי,

את המילים שרוצות לצאת,

מעמקי נשמתי,

לפרוץ כמים, לבטא החוצה

ומחסום מפריע בדרכי,

שוב לא מרפה,

לופת ומקשה,

מכאיב חזק בנשמה,

אט אט נחסמת

כל כולי נאלמת,

ומילותיי  הן לוטות באפילה.

חסומת מחשבה

נטולת תקוה,

שוב שואלת,

ללא תועלת

איה מילתי הכתובה?!