"ישראל בטח בה', עזרם ומגינם הוא.."
האבטחה הצמודה שלנו
אינה שוברת שמירה
לעולם.
באה מאהבה
-
אנה גומרת ברבע שעה יחסים שיכולים להספיק לשנה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואלה ....כמה שזה נכון...-מדהים ממש... [ליצירה]
- [ליצירה] אני קוראת את המשפט שלך, החזק כל כך, והחשוב כל כך, ובוכה... מנסה גם מתוך הדמעות לזכור שזה נכון... זה נותן לנו כוח... תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר מתבססים על פסוקים, אז "הנה לא ינום ולא יישן" לא מתאים יותר? [ליצירה]
- [ליצירה] בעיני לא, כי אמנם המקבילה למשפט שלי היא "הנה לא ינום ולא יישן", אבל דווקא חיפשתי פסוק שתהיה בו אמרה לקורא, שתביע את מה שהמשפט שלי מנסה להעביר- שלמרות המצב, המזעזע כ"כ ביומיים האלה- ובשבילי, ובשביל כל החברים המתים שלי,בשנים האחרונות, זה מה שאני מנסה לומר לעצמי.לא להפסיק לבטוח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא שוברת שמירה. בהחלט שוברת אותנו. צריך גם להיות מודע לרעה בשביל להיות מסוגל להודות עליה. [ליצירה]
- [ליצירה] בהקשר של לשבור שמירה יותר מתאים לא ינום, שנאתי [ליצירה]
- [ליצירה] שקופית ובאה זה גם חזק יותר עם השרש "בטח" בגלל הקונוטציה של האבטוח, שחזקה בימים אלה מהקונוטציה של השומרים.. [ליצירה]
- [ליצירה] עלתה לי בראש תמונה של שני גורי חתולים מכורבלים... חמוווווד [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מבלי להיכנס למיקום ולכותרת של היצירה, אני משוכנעת שכל אחד מסוגל לשים גבולות לעצמו. גם לגבי זמן הגלישה וגם לגבי תוכן הגלישה. אין טעם להספיד את הזמן האבוד, או את נפשך המוכתמת, כביכול, מבלי לנקוט באיזו פעולה בכדי להפסיק את המצב הזה. אני יודעת על עצמי , שבהתחלה היה לי מאוד קשה להגביל את עצמי, אבל כל פעם צמצמתי קצת, עד שבסוף הגעתי לאיזון הנכון. וזה נכון לגבי כל הגזמה בחיים ולא רק לגבי היסחפות בגלישה. אל תזניחי את לימודייך חומד, חבל על הזמן ועל הכסף, ועל עוגמת הנפש. אני מכירה ומזדהה עם ההרגשה.. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] כלנה, זה מקסים! כל כך הזדהיתי עם התחושה הזו, של "מה היה קורה אם..", אבל מהיכרות עם ההווה שאת, יצאת דווקא בסדר... dont be so hard on yourself ואם פספסת... את חברה טובה...ככה אומרים.. חיים טובים מותק, אני [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי כל כך.. [ליצירה]
- [ליצירה] קפצתי לביקור באתר אהוב והחלטתי לבשר משהו חשוב אם מישהו עדיין זוכר את שרשורי דלעיל כדאי להתעדכן- הקמתי בית נאמן בישראל! ועל כן איני נזקקת עוד למחזריה של מירב ( ולא אשתה מליון כוסות שוקו , ונס על חלב..) אז דע לך אורי כי "הרווקה הנועזת" מתגובה שבעים זכתה להקים לה קן אוהבים ואם אני זכיתי, לכולם יש סיכוי לא להתייאש, הכל עניין של עיתוי! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- אהבתי!! שומעת את בכיו של הילד שמתחבא בחדר סגור בועט בכל כוחו בדלת וחושב בלב שאסור רוצה רק לחזור למציאות שידע עם אמא בגן, בשלווה כשיכל ללכת ולאחוז בידה רוצה להרגיש אהבה... ומגלה ילד שגדל והפך שלם ואיתן .. אולי דווקא בגלל אותו זיכרון קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך קראתי ובכיתי. אני מזדהה מאוד עם התחושה שאת מתארת, כלפי האנשים מסביבך. לאנשים העוזרים לא קל להיות נעזרים. אל תיתני להרגשה הזו לסגור אותך! לחברים הטובים שלך, יש הזדמנות להשיב לך כגמולך. להיות שם בשבילך. אל תמנעי את זה ממך ומהם. חברות אמיתית היא לא חברות אינטרסנטית, היא זו הנבחנת ברגעים הקשים. תני לחברים שלך לעמוד במבחן! זה חשוב, ולו כדי שלא תרגישי כל כך לבד. והכי חשוב, מוכרת לי מאוד תחושת הזרות הפנימית שאת מרגישה כלפי עצמך. ההפיכה לחלשה. אל תכבידי על עצמך! מותר לך להישבר לפעמים, ומותר לך לשקוע. אני מקווה בשבילך שתרגישי טוב- פיזית ונפשית , רק טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] כלנה, הפעם תורי לחבק... עצוב...אבל יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, משתבח מרגע לרגע... טוב שיש השראה... [ליצירה]
תגובות