[ליצירה]
איתך בבכי, בזכרונות. והלידה- כמה שהיא כואבת. שכן ה' רוצה לתת יותר עכשו. ותרי, תני להתכווצויות לדחוף אותך קדימה, אל ארץ ישראל יותר פנימית, יותר שלמה.
[ליצירה]
בס"ד חוף שלי
ציירת תמונה כל כך מוחשית וכל כך זכורה. השברים שבאים והולכים עם הגלים. הנצנוצים והחמימות והצלילות והכאבים שהים אוסף ופיסות השברים מן העבר שהוא מטיל שוב לרגלינו... את לא שם אבל זה בתוכך וזה יחזור, המקום ההוא, כמו שהשברים חזרו..
[ליצירה]
תגיד, איתמר, נראה לך שהקב"ה שמח ונהנה מעבודת ה' שלך? ואם זה לא בשביל לעבוד אותו אז תרחם עליך ועליו וקח מהר את הרגלים משם, וחפש מקום שבו תהיה 100% אתה, ושמח! כי הוא המארח בעולם הזה והוא לא אוהב שהאורחים אומללים!
[ליצירה]
בס"ד עשר. זה העניין. לא לעשות כשאי אפשר. להניח לזה למנרות שלכאורה רק המעשה ירגיע את חרדת הריק הנוראית שתוקפת כשהכל נעצר. אבל שם הקב"ה נמצא ומחכה. בחדלון המעש. בחידלון האני. אל תדאגי, רק תהיי שם עד שתקבלי משהו שהוא הרבה יותר מעוד מעשה.
תגובות