אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- עדיף כבר קוגל ירושלמי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] פריקים מהניו אייג' החדש :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- זאת אומרת: עצוב + [ליצירה]
- [ליצירה] ,אתה ראית אותו בדרך לחנות, אתה פותח את השיר בדבש וחלב ו שאתה רואה אותו(את מוטי) בדרך לחנות המכולת,שם אתה קונה דבש וחלב, דבש וחלב מסמלים את שבח הארץ ואת האהבה במיטבה, והנה הוא חזר מצרפת (כפי שמתברר בהמשך) לארץ זבת חלב ודבש אחוז ביד אהבתו יד ביד, אמנם לפי השיר הוא יצא קרח מכאן ומכאן -משמע כי הקריח פיזית וגם הקריח מבחינה חומרית אולי כספית.. מעניינת ההקבלה: חלב ודבש קירח מכאן ומכאן [ליצירה]
- [ליצירה] -- עצוב ונוגע, נראה ככתיבה ספונטנית כמו רוקן שק דמעות ונפרמו מיתרי הלב מרוב יגונם [ליצירה]
- [ליצירה] אני רוצה לראות היסטוריון "חדש" מצרי שינסה לחקור בריש גלי את הטרנספר שנערך ליוונים וליהודים של מצרים בשנת 1956 [ליצירה]
- [ליצירה] ממש לפני ואחרי, כמו להבדיל הצילומים של מרזי מורית... אתה בהחלט נראה כאדם חכם ומשכיל המוצא עת לכתוב שירה ודברי הגות ועל כך ישר כוחך ! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- המממ אני מצפה גם לריחות מעוררי תיאבון :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי שלא לחשוב על השיר הבא: עבריה מילים: רחל אני מבטת בה נפעמת, נדמה: הנה זה אך. בחן קדומים, בשחור ולהט, עלתה מן התנ"ך. וגשר פז נתלה ממנה, אל ארץ העברים. וזכרונות ימי החסד, בנפש מתמרים. כה אעמוד פה לפנייך, נפעמת, אחותי, בחן קדומים, בשחור ולהט, אזין עיני תכלתי. בגוף נכר הלוך ונוע, דרכים בו מי יספור? אני המרתי שחור ולהט, בתכלת ובנהור. אך אם מעלתי - לא לנצח, כחשתי - לא עד תם. ושבתי שוב כשוב ההלך, אל כפר מולדתו. כה אעמוד פה לפנייך... [ליצירה]
- [ליצירה] -- תודה הסיפור עלה במוחי בעת שראיתי ואני רואה בשוק העירוני זקנות באות בימים/זקנים באים בימים הסוחבים סלים כבדים יותר ממשקל גופם, וכל זאת בשביל כל המשפחה הבאה בערבי שבת להתארח. [ליצירה]
תגובות