קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אישית. לי באופן אישי הספר לא זרם כמו ספרים אחרים.
יש בו פניני לשון ורהיטות נדירה הכל כך אופייניים למאיר שלו. אבל מאידך הוא שוב לא זורם. פניית הפרקים יפה -יש פרק להווה ופרק לעבר.
בסיום יש קרשצ'נדו שסוחף באמת את הקורא.
חן חן על ההמלצה
[ליצירה]
דירה, שבושת בה לחיות.
בעל הבית קמצן ופלצן
ששלמונים רבים מכם יגבה
על האורווה "שאינו אגדה עוד".
נבטל את דירתנו כפי שהיא היום קיימת!
לדירת כל עכבריה, נַהֳפְכָה.
את החתול נביא מלמטה.
נכבדו בצלחת עם עכבר וגבינה!
[ליצירה]
טל
תודה על המשוב!
זה שהן עברו את השואה, לא מצדיק. אבל איני חושב שזה קשור, משום שהיו ניצולי שואה רבים שעבדו בהוראה והעמידו דורות של תלמידים למופת ולתפארת, ללא אלימות מיותרת.
זה עניין פרסונלי הנע מאדם לאדם החל מסיבה של חינוך שהמורה קיבל בגולה או בדור הישן, חינוך שחלקו התבסס על עונשים גופניים וכלה בסיבה שהאדם עצמו הוא אלים מטבעו.
לדוגמה -המורה הזו לא הייתה ניצולת שואה, אך טבעה היה לפתור דברים קשים בצורה לא מקובלת בהסתמכה על כך כי תלמידים בני שש לא מכירים מסגרות אחרות וכי הוריהם (בני דור העליות של שנות החמישים והשישים) לא מכירים מסגרות חינוך אחרות.
תגובות