הכרתי אחד על נהר קרצילו
מדבר כל הזמן בשפה ששמה לא
רק לא הוא יודע, אפילו תשאל
שאלתי אותו, לא ענה לי בכלל
סימן בידיים שהוא לא מבין
שפה של אירופה, שוויצריה או סין
עברית ורוסית, גרמנית, צרפתית
ערבית מדוברת וגם ספרותית.
אמר לי רק לא, מילתו היחידה
מאיפה יודע אותה, זו חידה
התעצבנתי עליו, אם יודע רק לא
שיאמר לעצמו, ובבית שלו
אנשים ותיקים, כמו אני למשל
יודעים לדבר, אפילו תשאל
מילים חכמות, מבינות ויפות
והוא- רק בלא, ובכל השפות
זה אומר- לא ונוֹ, נוֹאוּ או נייֵט
אותם הוא יודע לומר, לאיית
וגם אחרים הוא אומר למכביר
אבל רק בשפות שאני לא מכיר
ואם איזה סיני על נהר קרצילו
יבוא וישאל למשל מה גילו
הוא יאמר לו רק לא, ורק לא עד מחר
בשפה של הסיני על שפת הנהר.
אז יום אחד באתי לבית שלו
ואמרתי לו- יש עוד שפות חוץ מלא
עכשיו בוא נלמד פה אני ואתה
איך אומרים פח הזבל, כיסא ומיטה
באמת שרציתי, תשאל את כולם
שילמד שישנם עוד דברים בעולם
ואם לא ילמד אז זה סוף הסיפור
ועד שימות ישאר תמיד בּוּר
וישבתי איתו על כוס של קפה
(ראיתי שיש לו נימוס די יפה)
ואמרתי מילים, השתדלתי לאט
על כל הדברים בעולם, או כמעט
מושגים של היום כמו טיפש ולשובע
אפילו מילים ככה סתם כמו כובע
והוא רק הנהן, מידי פעם שתה
ומילא לי ת´כוס כשגמרתי אותה
והיה לי נעים, והייתה לי שמחה
והרגשתי שליח של ההשגחה
ואז השעון כבר אמר- מאוחר!
ושאלתי אותו: לבוא גם מחר?
הוא ענה לי תשובה ארוכה, לא מיעט
שכוללת גם נוֹאוּ וגם לא וגם נייֵט
ויש עוד קצת לואים שאני לא מכיר
כמעט שעתיים עמד והסביר
אך אני כן אבוא, אם כן או אם לא
שאלמד גם אני מהלואים שלו.
תגובות