[ליצירה]
מיבלאש ברצוני להגיב על הערתך לגבי הסיום של השיר, אשר נשמע לך כחלש יותר מהשורות אותן אהבת.
מילות הסיום הן הרבה יותר חזקות בהרבה במשמעותן,
נכון שפחותים מאלה אשר החלטת את,
רק מבחינה סיפרותית.
כי הדמעות של הנופלים לא תופענה יותר על נופלים
נוספים של המגינים על ארצינו.
שאר השיר מספר על המקומות בהם לחמתי וראיתי בם את הדמעות.
תודה לך ולאפרת רוט כמו כן לכל אשר יגיב לשירי זה.
חיים
[ליצירה]
תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו.
ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת?
לא ולא!
הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים.
כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום
וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום.
וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו.
כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור.
תודה לכם:
חיים
[ליצירה]
אכן שיר יפה אבל מה שבטוח לא כדאי להיות כזה.
זה כמו לפחד לצאת מאלמוניות,
שיר המתאר יפה מצב זה בוריאנטים שונים בצורה
נפלאה ומעמיקה.
אהבתי ונהנתי, תודה:
חיים
תגובות