היד נראת לי כמו חלק מהעץ - והפרי חלק ממנה.
היא מנסה לקטוף את הפרי, שהוא בעצם היא,
כאילו היא צריכה אומץ כדי להתמודד עם מי שהיא באמת.
והדם, או העסיס, שנשפך מהיד/פרי (שוב, מוטיב של חיבור) הוא הניפוץ של האידאה הזו.
וזה שהיא לא נרתעת ואפילו כמעט מתרפקת על הפרי מעיד לדעתי על הנחישות שלה.
אבל זו רק פרשנות שלי. (:
אהבתי את הציור.
[ליצירה]
היד נראת לי כמו חלק מהעץ - והפרי חלק ממנה.
היא מנסה לקטוף את הפרי, שהוא בעצם היא,
כאילו היא צריכה אומץ כדי להתמודד עם מי שהיא באמת.
והדם, או העסיס, שנשפך מהיד/פרי (שוב, מוטיב של חיבור) הוא הניפוץ של האידאה הזו.
וזה שהיא לא נרתעת ואפילו כמעט מתרפקת על הפרי מעיד לדעתי על הנחישות שלה.
אבל זו רק פרשנות שלי. (:
אהבתי את הציור.
[ליצירה]
לדעתי
ומי קובע מה הייתה הכוונה ביצירה, וכך שופט האם היא מתקיימת בה?
"כאן ספציפית" - אולי הכוונה לא בדיוק לצרום אוזניים, להרעיד עצמות או כל היוצר בזה. לדעתי - (הנה לך מילה נחמדה, תרשום), יצירה הינה יצירה כל עוד היא באה לתרגם כל תחושה, מראה, מחשבה וכו' של היוצר, לצורה ויזואלית, מילולית או כל סוג מדיום אחר אפשרי.
אני גם מעדיפה יצירות קצת יותר מעוררות, אבל זה עניין של טעם ומצב רוח. אתה צריך להרחיב טיפה אופקים. לדעתי.
[ליצירה]
לביא - צודק, גם לגבי קריצה, וגם לגבי ההערות... סה"כ בדקתי אם אני יכולה להגיע לכאלה רמות של ציור\רישום (הגעתי למסקנה שלא ממש, אבל שיש שיפור )....
תודה לשאר המעירים, מאירים, ומחמיאים.... אה ושנטובה גם!
[ליצירה]
ראש קטן
מאמר מרשים. במיוחד כי החלק המדעי מעניין. אבל אני חייבת להגיד (בלי ניסיון כפירה או משהו) שהרבה יותר נראה לי שדגים לא כשרים לקורבן, כי באותה התקופה, לא היה להם דרך הספקת דגים חיים למקדש לקורבנות. נראה לי שלבנות בריכה שלימה רק לזה היה מעל ומעבר למקובל. ועוד סיבה שנראית לי הגיונית יותר - דגים לא ממש נחשבים. נראה לי שגם אז חשבו ככה. במיוחד כי בהסברים עצמם שהבאת, רואים שישנם דגים שרבייתם אכן כמו זו של בני האדם. שלא ניכנס ל"דגים" שמניקים בכלל. או למה לא מקריבים כל שאר החיות שאכן רבייתם כמו זו של בני האדם. ואפילו כשרים לאכילה. מצטערת, אבל מדרש תנחומא יוצא כאן ממש ראש קטן.
אבל סחטיין על ההסבר היפה על צורת הרבייה של דגים X עופות.
[ליצירה]
לרוב, זאבים, גם אחרי ש"גילו את ליבם ואת רוך נפשם" אי אפשר ככה להתעלם מעצם היותם זאבים... (מנסיונינו, מי שעושה זאת מוצא את עצמו קרוב לוודאי חסר סבתא זקנה אחת).
השיר נחמד ובנוי היטב, אבל מה הייתה המטרה כאן? להגיד שלכל "זאב" יש צד נחמד? כי זה לא נכון, לא חסרים מניאקים אמיתיים בעולם. שב"זאבים" של העולם חייב להיות חלק המזדהה עם הקורבן שלו? או אולי שבהכרח מתישהו בעבר הם בעצמם היו קורבן לטורפים אחרים? אתה מנסה לתרץ אותם? חסר לי כיוון בשיר... משפט, או אפילו מילה שירמזו כיוון.
תגובות