כולי שקוע בבוץ, להטהר לא אוכל. יצרי לופתני בחזקה, איננו מניח לי ולו לדקה. ופתאום! רוח פנימית מתעוררת בקרבי. צועק אני בכל אברי גופי: יכול אני לצאת! יכול אני להטהר! יוצא אני מהבוץ, מתנקה מעונותי. איני אשר היה מקודם, נהפכתי לאיש אחר. יודע תעלומות בי יעיד, כי לא אשוב לחטאי לעולם.