לאחר תפילת ערבית, התחילה אודליה לאכול את ארוחת הערב, אך לאחר מספר דקות, צלצל המכשיר הסלולארי שלה, ועל הצג הופיע השם: "מרכזניק רחפן וחמוד".

-         "שלום אביאל" – אמרה אודליה בשמחה מרובה.

-         "שלום לעלמה" – השיב אביאל, ואחר שאל: – "זמנך עבר עלייך היום בנעימים?"

-         "אכן כן, ואיך התנהג היום הסטנדר?"

-         "היה לו קשה, אבל הוא המשיך לעמוד על משמרתו."

-         אודליה לא הבינה את דבריו של אביאל, וממילא שאלה: "ממה נבע הקושי?"

-         לאחר מספר שניות של שתיקה, שפורשו במחשבתה של אודליה כשתיקה מחמת מבוכה, נענה אביאל: "כשאתה קם בבוקר עם חיוך גדול, לפעמים קשה במהלך היום להתרכז, כי הסיבה לחיוך ממשיכה לפעול..."

-         אודליה חייכה, ובקול מלא שמחה אמרה: "טוב מאוד שאתה מרגיש ככה, כי אני מרגישה בדיוק אותו דבר".

-         "אני שמח לשמוע את זה, ועוד יותר שמח שלא צריך לנהל שיחה על הקשר."

-         "לא... אני לא אוהבת כאלה דברים, מלבד זה שאתה מוצא חן בעיני, אין לי הרבה מה לומר."

-         אביאל ענה, בקול שהעיד על מבוכה: "אודליה, את לא הגונה, זה התפקיד שלי לגרום לך להסמיק, ולא להיפך."

-         "אתה רומז שאתה מסמיק?"

-         "אני יותר מרומז..."

-         אודליה לא ידעה איך להמשיך את השיחה, ולאחר מספר שניות של שתיקה החליטה להסב את השיחה לשאלתה לגבי הפתיחה של הקרובות: "היתה לי שאלה שרציתי לשאול אותך, בקשר לפירוש מילים בפיוטים."

-         "שאלי בתי ואען."

-         "יש נוסחה שפותחת את הקרובות, שכנראה מקורה בבבל, והיא אומרת: ´מסוד חכמים ונבונים ומלמד דעת מבינים´, ואז היא ממשיכה עם נוסח שונה לסוגי המועדים, בארבע פרשיות ומועדים: ´אפתחה פי בשיר ורננים להודות ולהלל פני שוכן מעונים´, בראש השנה: ´אפתחה פי בתפילה ובתחנונים לחלות ולחנן פני אדוני האדונים´ וביום הכפורים: ´אפתחה פי בתפילה ובתחנונים לחלות ולחנן פני מוחל וסולח לעוונים´. שאלתי היא מה פירוש המילה ´מסוד´?"

-         אביאל ענה ללא שהות: "בעיקרון יש שתי שיטות, אונקלוס – ובעקבותיו רבי מנחם בן סרוק רש"י הרד"ק ורוב הפרשנים – סובר שהכוונה תמיד לסוד, כפי שהוא בדיבור ימינו, או אם תרצי: ´רז´; לעומת זאת רבי יונה אבן ג´נאח – ובעקבותיו האבן עזרא – סובר שיש פעמים שהכוונה לקהל... איך אמרת שהמשפט הולך שוב?"

-         "מסוד חכמים ונבונים ומלמד דעת מבינים."

-          "תודה." – השיב אביאל, ולאחר שנייה קלה אמר – "אז לפי אונקלוס אני מניח שהכוונה שבהתחלה החכמים אמרו זאת בינם לבין עצמם, בסוד, ולאחר מכן הם לימוד זאת לאחרים, ולפי רבי יונה אבן ג´נאח אפשר לפרש שהכוונה ´מקהל של חכמים´."

-         "מה שאתה אומר זה מאוד הגיוני. הכל בו מסביר שכוונת הפתיחה להתנצל על אמירת הפיוטים ולומר שחכמינו התירו אותם, אז יכול להיות שבאמת הפירוש שבהתחלה הם אמרו זאת בינם לבין עצמם ורק לאחר מכן הם גילו זאת ברבים." – אודליה הרהרה לעצמה, איך אביאל ידע להשיב מיידית לשאלתה, וממילא שאלה: – "תגיד לי משהו, חשבתי שאתה תצטרך לעיין בספרים כדי לענות לי על השאלה, איך ידעת את התשובה בעל פה?"

-          " ´נקדישך ונעריצך כנועם שיח סוד שרפי קודש´ – צריך לדעת מה פירוש המילה סוד..."

-         אודליה הרגישה שהיא יודעת למה כוונתו של אביאל, ואמרה: "לפי רבי יונה אבן ג´נאח, זה קהל, אז הפירוש: כמו הנעימות של שיחת קהל שרפי הקודש, ולפי אונקלוס..." – אודליה הבינה שהיא אינה יודעת מה פירוש המשפט לפי אונקלוס, וממילא שאלה במבוכה קלה: – "בעצם מה הפשט לפי אונקלוס, איך אמירת הקדושה קשורה לסוד?"

-         "הרוקח מסביר זאת, שהשרפים המכסים פניהם בכנפיהם לבל יחזו דמות ד´, וממילא נדמים כממתיקים סוד."

-         "זה מעניין, שמחלוקת לגבי פירוש מילה, יש לה השפעות על הכוונה היום יומית."

-         "ודאי, זה בכלל מעניין כל חילוקי המדרגות למיניהם, בין האסכולות השונות. הפשטות של אונקלוס ומנחם ורש"י ופרשני הפשט הצרפתיים דוגמת רשב"ם ובכור שור, לעומת החידושים הנועזים של רבי יהודה אבן חיוג´ ובעקבותיו בר-פלוגתתו רבי יונה אבן ג´נאח ופרשני הפשט הספרדיים רבי יהודה אבן בלעם והאבן עזרא. עולמות שונים בתכלית השוני. גם ביחס להשגחה פרטית, עם השיטה התיבונאית שהחזיק אחריה אבן עזרא, שעליו השיג הרמב"ן באומרו: ´ורבי אברהם אמר בו סוד, מילדי הנכרים ישפיקו בו´."

-         אודליה חשה מאוד מבולבלת. היא הקשיבה למילים שיצאו מפיו של אביאל, אבל לא הבינה על מה הוא מדבר. ברוב חכמתה, היא הבינה שהדבר איננו נובע מחסרון מעלתה, אלא מרחפנותו של אביאל, וממילא אמרה: "אביאל, שאלה חשובה לי אליך."

-         "והיא..."

-         "אם אתה מתחיל לרחף וּלְמַרְכֵּז – ואולי אלו שמות נרדפים לאותה תופעה – ואני לא מבינה כלום, אני יכולה לעצור אותך?"

-         "ודאי שכן."

-         "אז לא הבנתי כלום."

-         "עזבי... זה באמת לא חשוב, סתם דבר שהתגלגלתי אליו בזמנו, דרך הדיבור של הרב אבי שוורץ שליט"א, בשיעורים שלו בקודש הקודשים ספר הכוזרי, על ההבדל בין גישת הרמב"ם במורה" – אמר אביאל את המילה בהטעמת מלעיל – "לבין גישת רבנו יהודה הלוי בקודש הקודשים ספר הכוזרי. אגב, תשמעי סיפור מדהים שהרב שוורץ סיפר. פעם היה תלמיד בישיבה, שרצה להתחתן עם גיורת. הרב צביהודה אמר לו: ´אני כהן, וכל הבחורים בישיבה הם הבנים שלי, ומכיוון שאני אסור בגיורת גם אתם אסורים בגיורת´. הבחור לא הקשיב, והתחתן איתה, ולאחר שנה וחצי לנישואיהם, כשכבר חבקו תינוק – הם התגרשו. נכון סיפור מדהים?"

-         אודליה חשה נבוכה. היא לא ידעה מה לענות לאביאל. היא החליטה לומר לו מה שהיא חשה: "אביאל, כנראה לא ביררת עלי מספיק טוב... הסיפור לא ממש עושה לי את זה. אמא שלי גרת-צדק..."