שלושה ימים חיכיתי עד שיצאת משם בפנים כה חשוך מערה מלאה צפעונים יצאת אפוף כולך בבגדים צואים מטפס באצבעותיך פצוע. עלית, מחייך אלי, מעפעף בעינייך שוכח להוריד את כל האבק מחייך "שלום מתוקה" וזהו. לא אומר מילה התחלת לפסוע, להתרחק ואני נשארת, עומדת רועדת מרגישה כאילו הייתי שם איתך כאילו הייתי שם איתך. עיני מלאות חול, נוצצות יהלומי איזמרגד מתנשפת נושמת את רוחך אל תוכי עצרת, מבחין שאינני לצידך פונה לעברי, מציץ אלי בתום "את באה?" וזהו. שתי מילים ודממה. גווך עייף, רגליך פוסעות גורר צעדיך. "אני באה - - חכה" פנית לעברך, רצה. שלא תעלם לי. בתוך עצמך. ידי בידך, אוחזת, נאחזת. ואתה לא מישיר עיניך רק פוסע. ניכך שותק. ואני שותקת איתך.