(ושוב אני כאן.ושוב אני מתנפצת לאלפי הרסיסים שחשבתי שלא יתנפצו יותר.ושוב אני מגלה מחדש, בכמה כאב צריך לאסוף כל רסיס)
אז נאנחת באיטיות, בחוסר ברירה מוחלט, מתכופפת וגוחנת לאסוף עוד רסיס, שנפל חלל בתוך הריק שבתוכי.
אותו רסיס, שפעם היה חלק מהפאזל השלם שהרכיב אותי, ואותך, ואותנו, נהפך לאבן שחתכה לי את הוריד, והשאירה אותי מדממת.
בגללך
סליפווקר .
-
"במקום שאליו אני הולך היו רבים כבר לפני",
ובכל זאת-אני בדרך לשם..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צודק.. תיקנתי.. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי.. אהבתי.. (למרות שאת הנושאים האלו שכחתי ממזמן..) [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא נגמר ככה, נכון??? מ-ה-מ-ם... אין הרבה סיפורים שאני קוראת בנשימה עצורה, אבל זה מיוחד.. יש כמה טעויות לשוניות טעונות תיקון, אבל חוץ מזה- מרתק.. יישר כוח! [ליצירה]
- [ליצירה] פשש.. מעורר, מרגש, מצמרר.. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בטח שברורה.. הפואנטה, נראה לי, היא שאנחנו לא מסוגלים לשתוק. כל החיים אנחנו מדברים, ואף פעם לא מקדישים את הרגע לשתוק. השתיקה היא ערך עליון, נתת לזה ציטוטים מהמקורות. הפואנטה היא שאם נדע לשתוק, נדבר הרבה יותר.. כמו הזוג הזה מול השקיעה. הרי הם מבינים אחד את השני גם בלי לומר מילה, ובעצם- מדברים שיחה הרבה יותר שלמה , נכונה ויפה, גם בלי להגות מילים.. יוב, זה נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מילים.. מזדהה.. אבל אני מאמינה שבסופו של דבר, אני אמצא במי או במה להאחז, והזרם כבר לא ימשוך אותי לאן שאני לא רוצה להימשך.. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיה, אין מילים חוץ מ-מקסים.. מעורר צמרמורת קלה.. העברת את המסר בצורה חזקה, אבל לא מוקדם מדי. ישר כוח.. (מצטרפת למתקרבת עם הפאפי פייס..) [ליצירה]
- [ליצירה] פעם שלישית אני קוראת את השיר הזה, ופעם שלישית אני תוהה איך לא העבירו את הדיאלוג שם בתגובות, ליצירה משלה? אני גם רוצה להתמוגג!.. העליתם בי חיוך. תודה.. סליפ. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב! הגיע הזמן, יובי, שגם אתה תצטרף למשפחת צורה.. היצירה מהממת, אבל היא לא קוצרה? ובקשר לקטע על הזוג- ביססת על מישהו מוכר? :-) סליפ. [ליצירה]
- [ליצירה] סנקה, גם לי הרסת.. ובכל זאת- מביט, סיפור ממש יפה.. (בשם החתול שאין לי, אני מוסרת- תודה!) [ליצירה]
תגובות