ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יו.. מעודד, הא? [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לחייך? אור וטוב, מתגעגעים אלייך. [ליצירה]
- [ליצירה] * . [ליצירה]
- [ליצירה] כואב. כואב. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] מרק! 'נו, נונסנס, נקרא. האמת, לפעמים צריך להתאמץ כדי למצוא דברים טובים שם, אבל נו, שם חדש בשמי הנונסנס, נקרא. ---- (קוראת) וואו. טוב. איזה יופי. עוד בן אדם שיודע לשגע את השכל מעולה וכמו שצריך, איזה כיף! ---- (קוראת) הוי, זה מרק שיינקמן! אין עוד אחד! זה אותו האחד!' מרק דגים? בטח. אתה לוקח מרק, ואז אתה שם בו דגים. (יש גם מרק כרישים. פעם קנינו לחברה שלי קופסת שימורים עם מרק כרישים. לפחות ככה היה כתוב על הקופסה.) [ליצירה]
- [ליצירה] אם אני לא טועה.. ספר הדקדוק הפנימי. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, שוס למדי. [ליצירה]
- [ליצירה] . תחושת פספוס, מה? מתקרב - . [ליצירה]
- [ליצירה] תיזהר שלא להרוס את הבלמים. (או שמא ההפך..?) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה כל כך... להסתכל על אנשים מההשתקפות בחלון... ואתה בכלל לא צריך להסיט את המבט, מקסימום אתה יכול להסתכל מחוץ לחלון וזהו. שימושי. אהבתי את הסיפור. ממש מזדהה בהמון מהחלקים. (נו, החיים באוטובוס.)(והחיים בארץ, כמובן.) רן, הפעם הגזמת. אבל למה לנו לעשות דיון לא-סימפטי שכזה ע"ג יצירה מקסימה שכזו. קישטא! ((: [ליצירה]
תגובות