ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
תגובות
בעזרת ה'.... הוא יגיע וילמד אותך....
ממש יפה הזדהתי ואהבתי כל מילה!
פרח בר...
[ליצירה]
אה, אורי,
משום מה כשאני נכנסתי, השורות היו באנטרים אקראיים ולא מובנים. התפלאתי, אורי עובר לשירה פוסט-מודרניסטית?! איפה מבנה הבתים המוכר, הישן והטוב?
אבל בסדר, זה תוקן, והכל יופי טופי אחלה בחלה.
שיר עצוב.
[ליצירה]
אוהו.
חוסר היכולת לצאת, הצורך במתווך, מאיפה הוא בא? מהו הכלא בו הדמות נמצאת? לקראת הגרדום. החיים כדרך שמטרתה היא סופה? אכול ושתה כי מחר נמות. ספר לי על אוכל ושתיה כי מחר נמות.
בניגוד לנסיך הקטן, הציור לא צריך להפוך למשהו אמיתי. זאת המציאות שמנסה להיכנס לתוך שבלונת המילים, הקווים, הציורים. יש כאן את הרצון בדברים הטובים, אבל לא להסתיר גם את המוות. את העצב שבתמונות. הידיעה שהמציאות רעה, אבל הרצון, בכ"ז, לקבל תיאור מפורט על 'מה שקורה שם'?
נהניתי.
שמרתי.
סיכנשתי.
[ליצירה]
איך זה שהשיר מסומן כשיר שאהבתי
ואני לא זוכרת את זה..
אהההה!!!!!!!!!! איזה יופי.. איזה מתוקים..
שרשור התגובות פה הוא יצירה מקסימה, אין, לקרוא כל לילה לפני השינה שיהיו חלומות טובים..
תגובות