ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היי, כפכפים זה בכ', שרוכים זה בש'. [ליצירה]
- [ליצירה] .. מתאים לפרשתנו, חה חה. אהבתי, את הכל, למרות שאולי כמו שאמרה ההיא שם למעלה, שיבוצים קצת פוגעים בזרימה לפעמים. לילה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה - אתה כל כך מייאש!!! איך אפשר להבין את זה?! [ליצירה]
- [ליצירה] אוהו, ועוד איזה כותב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהו. חוסר היכולת לצאת, הצורך במתווך, מאיפה הוא בא? מהו הכלא בו הדמות נמצאת? לקראת הגרדום. החיים כדרך שמטרתה היא סופה? אכול ושתה כי מחר נמות. ספר לי על אוכל ושתיה כי מחר נמות. בניגוד לנסיך הקטן, הציור לא צריך להפוך למשהו אמיתי. זאת המציאות שמנסה להיכנס לתוך שבלונת המילים, הקווים, הציורים. יש כאן את הרצון בדברים הטובים, אבל לא להסתיר גם את המוות. את העצב שבתמונות. הידיעה שהמציאות רעה, אבל הרצון, בכ"ז, לקבל תיאור מפורט על 'מה שקורה שם'? נהניתי. שמרתי. סיכנשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, כיף לקרוא שוב. זה טוב, זה. רק, הסוף, צפוי מדי, ואם כבר להתאים למתקרבתנו, לא היית צריך לסיים אותו כך, והוא יוצא סתם קיטש (שמרוכך מעט ע"י המשפט האחרון - ובכ"ז). [ליצירה]
- [ליצירה] כמו, כמו שבלילה סהור, הייתי מסתכלת על הירח מחלוני, וחושבת שהירח יקשר בינינו, ושגם הוא עומד עכשיו ומסתכל על הירח ו... אולי חושב עלי? אבל זה היה כשמושא האהבה לא ידע שהוא כזה (: כמו כאן, אבל פחות. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה מקל. גם כששום דבר לא רע. אבל אין כמעט שום אפשרות, יודע, אפילו בשירותים של הביתספר יתחילו לשאול שאלות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נותן תחושה כאילו מעברי השורות לא מכוונים. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, שי, אתה יודע שאני אוהבת את היצירות שלך בדרך כלל... אבל זה קצת נדוש. עירבבת את הדבר המקובל ויצא משהו קרוב, זה יפה, אבל נדוש. [ליצירה]
תגובות