ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
תגובות
בעזרת ה'.... הוא יגיע וילמד אותך....
ממש יפה הזדהתי ואהבתי כל מילה!
פרח בר...
[ליצירה]
אוהו.
חוסר היכולת לצאת, הצורך במתווך, מאיפה הוא בא? מהו הכלא בו הדמות נמצאת? לקראת הגרדום. החיים כדרך שמטרתה היא סופה? אכול ושתה כי מחר נמות. ספר לי על אוכל ושתיה כי מחר נמות.
בניגוד לנסיך הקטן, הציור לא צריך להפוך למשהו אמיתי. זאת המציאות שמנסה להיכנס לתוך שבלונת המילים, הקווים, הציורים. יש כאן את הרצון בדברים הטובים, אבל לא להסתיר גם את המוות. את העצב שבתמונות. הידיעה שהמציאות רעה, אבל הרצון, בכ"ז, לקבל תיאור מפורט על 'מה שקורה שם'?
נהניתי.
שמרתי.
סיכנשתי.
[ליצירה]
לשקופית אור,
יודעת? זה כל כך לא בסדר. בכל מקצוע, בכל דבר שלומדים, תמיד יש איפה להאשים את הגננות.
אבל - קראתי את זה שוב,
וזה הסתדר לי גם ככה.
אז אומנם זה לא הלכתחילה, אבל גם ככה המשמעויות נשארות אותו הדבר, והנכונות והנאמנות לתנ"ך.
[ליצירה]
ובינתיים,
ובינתיים הזמן עובר, ויש עוד כמה דברים להוסיף לחשבון. ועכשיו גם שילמנו בגוש ק-טיפ (חה-חה). סך הכל, השירות היה אדיב, נחוש ורגיש. הלא כן?
--
וגם התגובות, כמו הוגבו היום. מה לנו ולחשבונותיו, ההליכה לאיבוד בקונספציות האלוהיות שרבנים ממציאים ולא נותנים לנו לצאת מהן, המציאות שלנו, בעצם, לא משתנה כל כך.
רק שתהיה שנה טובה יותר, ושנהיה שמחים, ושנקבל גם קפה ועוגה, אמן.
תגובות