ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המממ... אפשר לכתוב שאין כאן נגיעה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. רדפוש, אני פשוט אוהבת אותך! (; אין עליך. זהו. הייתי בטוחה שכתבתי על זה אבל מסתבר שלא; יש את העניין של ההדרגתיות בהבנה. בהתחלה הכלים - אז הלא מובן - החצי מובן - המובן והמסודר באופן שלם. לילה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] למה צריך בכלל להחליט? להתיישב? הנפש יותר עשירה ככה, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] אייאייאיי! לא צנוע! רואים לה את הבטן! איך הכניסו את זה לכאן, השם ישמור?! התקוממו כולכם, רוח האתר. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, רגע, זה אתה. -- |שוק| |חיוך רחב| [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, אפילו הבנתי עלאמת ממש שיר של מתקרבת!! יפה. אהבתי. את מנענעת לולב? סתם שאלה- זה נכון שאשכנזיות מנענעות לולב? [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת, אני חושבת שזה לא בריא לקרוא הרבה יצירות שלך בבת אחת. אבל זה ממכר. אומנם הסוף היה צפוי עוד מהמשפט הראשון, אבל יש לך את הכישרון להפוך גם דבר כזה למרגש, עצוב, נוגע, כואב, אז תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. עאלק ישל"צ.. [ליצירה]
- [ליצירה] יוו... איזה כיף. (מזל טוב!!!!!!!!!!) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מעלה תחושה של מוות.... ובעצם, זה אכן המוות של החלום. משום מה זה מקשר את זה גם למוות של הילד. אבל לא- הילד לא מת. ובקישור לאחור- גם החלום לא מת. וזאת הפואנטה. כן. הבנתי. אין מוות. רק לכאורה. [ליצירה]
תגובות