אני על סף דמעות
זה הולך וגואה
גואה והולך ממני
נעלם
כמו כל פעם שאני רוצה לבכות
לשחרר
לפרוק.
הרי,
לא תמיד אני יכול
לא תמיד אני מרשה
ועכשיו
ברגע מיוחד זה..
את תמיד יודעת להרוס
לפנות אחורנית
ולספור צעדים.
אני חושב על צמיגים שחוקים
קירות שבורים
מיטה מדממת
שיש לבן.
כן, זה טוב,
וזה עולה
ושוב גואה
ועכשיו...
זה מתחיל.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יש לי כזה...מחנק כזה..עכשיו... פשוט שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב, סוחף.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפיוף... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה, זה, חזק. הצלחת להכניס את ההרגשה- ליצור את התחושה כך שכל קורא (או לפחות אני) מרגיש את הגוש הזה בגרון, רק שאצלי, גם בסוף השיר,- הוא לא השתחרר. איזה יופי!!! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] ... הוי, כואב. יוצר הזדהות. מרגש. יפה. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זו הגירסה הסופית, מנחם? [ליצירה]
- [ליצירה] הרי אם היה פחות חכם לאהיית ממשיכה, לא? שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כן איה, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אח, אתם לא מבינים בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] בבעיטת עונשין הוא מבקיע משני סנטימטרים מחטיא וחוטא מחטיא וחוטא לאחות הרחמניה שאספה אל חיקה [ליצירה]
- [ליצירה] אם כך את נמצאת במקום אמממ (ולא אוסיף) [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן!! שיר שלא זרם לי כל כך בהתחלה, זאת אומרת, ניתן להלחנה? [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, היה פשוט נורא נורא נורא. [ליצירה]
- [ליצירה] בחזרה לעתיד, אה? [ליצירה]
תגובות