הים אינו עוד
מה שהיה בעבר
ודמותך שנבעה בו
עוצבה בלטף גליו,
בסערת משבריו,
רוחקת ממנו
בדומיה ובדמע.
צער הפרידה.
את רוחקת בלאט,
הרוח לוטפת שערך
מבדרת אימרתך,
רגלייך היחפות
שוקעות בחול החוף
ומבטך מופנה
אל עבר
התחלה חדשה
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
[ליצירה]
----
מקסים !
המטאפורה חופייך שוב משייכת את השיר לז'אנר שירי הים והנדודים שאת כה מיטיבה לספר.
"כשמש תסנוור עינינו" קצת לא מובן.
השורה "ביום מן הימים" -חושפת לעינינו כי היה זה רק ביקור חטוף על מנת להתרשם מחופיך :-)
[ליצירה]
תודה על התגובות!
בהתחלה חשבתי על פיליטון נונסנס מסיפורי דריידל ובואנו. ואולם אחר כך הסתבכה העלילה והכנסתי התפתחויות שונות.
ככה זה -יודעים לצאת לדרך, לא יודעים מה יהיה בסופה :-)
[ליצירה]
-----
א מענטש
מלח הארץ
כך אגדיר את אביך שהוא אחד ממקימי המדינה, היסטוריה מהלכת ומקיים מצוות ישוב ארץ ישראל.
ציוני ללא מרכאות ואדם משכמו ומעלה.
תודה שהבאת לפנינו דוגמה לעושר האנושי שנתברכה בו ארץ ישראל.
תגובות