הים אינו עוד מה שהיה בעבר ודמותך שנבעה בו עוצבה בלטף גליו, בסערת משבריו, רוחקת ממנו בדומיה ובדמע. צער הפרידה. את רוחקת בלאט, הרוח לוטפת שערך מבדרת אימרתך, רגלייך היחפות שוקעות בחול החוף ומבטך מופנה אל עבר התחלה חדשה