הים אינו עוד
מה שהיה בעבר
ודמותך שנבעה בו
עוצבה בלטף גליו,
בסערת משבריו,
רוחקת ממנו
בדומיה ובדמע.
צער הפרידה.
את רוחקת בלאט,
הרוח לוטפת שערך
מבדרת אימרתך,
רגלייך היחפות
שוקעות בחול החוף
ומבטך מופנה
אל עבר
התחלה חדשה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני נפעמת, אין לי מילים! מקסים, כ"כ נוגה ועדין. ניגון רגיש עולה מיצירה קסומה זו... אני מקווה שנסיבות כתיבתה לא היו מדי מצערות... נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ממש, כל כך חרישי וקסום [ליצירה]
- [ליצירה] הים, הוא אף פעם לא מה שהיה, ואף דמותה נשמעת כמתחדשת מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים, ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה ומבדרת שערה. צריך להכריז שזה יפיפה? :)) ושאהבתי?? כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט מתבדרת (ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:) [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ניתן להרגיש את השיר. להתכנס דומם במצולות. האדם לנפשו עם ידידו -דעתו [ליצירה]
- [ליצירה] צוהר לעולמה של פלורנטין- אותה שכונת פועלים עממית אשר ידועה בבתיה האורכים והמזדחלים בואכה רחוב הרצל והקישון [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לקודמיי הדוברת בשיר נאמנה לאמת שלה, לאמונה, עושה זאת בצורה רומנטית,אמנותית, נאמנה ואותנטית. [ליצירה]
- [ליצירה] מחד פריחת הגויאבות -לידה והתחדשות מאידך -מות הבן -שכול,יתמות ודעיכה סיפור קצר ויפה, בנוי היטב [ליצירה]
- [ליצירה] כן! ממש קפוא שם מיבלאז'יו! האמזונס קופא בחורף והפירנה עוברים לשחות מתחתיו. הקפיברה והיגואר נודדים לאיי גלפגוס לחפש חמימות והתוכים נודדים לאלסקה... [ליצירה]
- [ליצירה] בטנה מקרקרת מרוב צפרדעי האכזבה, הללו עושים בה שמות קורעים ומקעקעים ומקרקרים את מנוחת נפשה: את האיזון הפנימי בין אתמולי המחר למחרי האתמול [ליצירה]
- [ליצירה] לעידו. יתכן שזהו שיר בוסרי, כי הוא נכתב לפני שהתחלתי לכתוב באופן ממש שוטף ויותר בשל [ליצירה]
- [ליצירה] נני נני בנוי יפה כמו נקישות נקישות על דלת הבית שמבשרות: אהבה כה לחי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- איזו נעימות איזה מאור פנים: חיכה שושנים וכולה עדנים והמילה האחרונה: בוא [ליצירה]
- [ליצירה] ניתוח שיר מורכב ומעניין,מורכב מיסודות הבריאה, מעגלי סוגר מעגל במהותו ומעניין במסר שבו: השיר פותח במים("והארץ הייתה תוהו ובוהו ורוח אלקים מרחפת") ונגמר באור, פותח במשברי הטבע וביסודות הבריאה מששת ימי בראשית: מים-אוויר-שמש-אדמה-אדם. כמעט ומסיים בבית השישי -סיכום ביניים המסכם את חמשת הבתים שקדמו לו ועוסק במעשיו של נזר הבריאה: האדם, הנהנה מכל הדברים שהוזכרו ושקדמו לו: צדפים, ים, שמיים, רוח.אלו יש בהם יכולת להשפיע על מצב רוחו אלא שאחר כך בא החלק על האדם ומעלליו כלפי בני מינו הקרובים לו ביותר -משפחתו ואז שוב בחזרה אל האור הגדול - אל שלמות הבריאה -אבינו שבשמיים.משם התחיל הכל ושם מסתיים הכל וזהו סופו של המעגל שהשיר עוסק בו. [ליצירה]
תגובות