לא קל לאהוב אותי
אני מפטיר חושב
אומר גומר ושוב,
אותו החשש.
הירח נישא
ללבנה צורה חדשה לבשה
את שמלת הכלולות
איך רקדנו.
כן, הביטי, הכוכבים נופלים
עוד משאלה שלא התגשמה
מפל של אור חסר
איך בכינו.
"לא קל לאהוב אותי"
חוזר
אולי שמעת ראית אותי
מחייך.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] למה צריך כיוון, הרי כל אחד תופס זאת אחרת. כל אחד מאיתנו הוא שלושה ארבעה או יותר. לפעמים גם פחות מפחות. [ליצירה]
- [ליצירה] השינוי בשורה- "ממש לפני שעות מספר". אבל ממש תודה [ליצירה]
- [ליצירה] יורם, תשבוחות. [ליצירה]
- [ליצירה] "עצוב למות באמצע התמוז...". ומה עם מי שמתו אך לא בחרו בכך? [ליצירה]
- [ליצירה] המילה רחוב מופיעה יותר מידי פעמים וזה קצת מפריע [ליצירה]
- [ליצירה] עמית, סחתיין עליך איזה שיר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] את מצתמצמת ומתרחבת. זה לאכול וגם ללכת. איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] אם הניחוש שלכן פשוט, אז הוא נכון. רמז: קשור לשם השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, היה הארותיי: באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול? התיישבתי מול הפקיד במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר "הריני לדווח", אמרתי "עוברים עליי תשעה חודשים כמו, * חתך מיותר. למה כאן? כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון). בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת בלי הצמדת אזני לבטנה בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - " הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר. סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה. המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה) הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.." פניו, לעזאזל, נותרו קפואים. "ופשוטים ופשוטים הדברים אבל אלוהים - - לא לי פתרונים." בלחש הוספתי "לי, הצהרה ותשעה חודשים." חתמתי על הטופס ביד רועדת *- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית? ... יצאתי להמשיך בספירת הימים. הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..). מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן? שי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב אבל מאיר, הסוף קצת נדוש. לא מתאים לך. אולי סיום אחר? [ליצירה]
תגובות