אין לי ולוּ רגע אחד לפני שאגמר כאן
אין לי ולוּ - -
צלצול אחד לפני שאֵדוֹם.
אין בי אחוז אחד של
קוטג' אדום
שאוּכל לאכול אותך,
בלי שתרגיש.
שלמתי לך אלפי חוטי זהב כדי שתבוא הנה
מהר
קראתי בקול עכברי בִמעט
כדי שרק אתה תבין
ושכחת.
[ליצירה]
ה.
בואי נחשוב מה אנחנו יכולות לעשות..להקציב זמן? כל יום להוריד שעה אחת?
קשה מדי
או......להיות רק בבוקר. או רק בלילה.
להקציב לי זמן-האמת זה רעיון טוב..
השאלה היא אם רוצים בכלל ליישם אותו..
האמת? מה שנראה לי זה,
שאם נרצה באמת,נוכל להפסיק. אבל אנחנו אולי אולי לא רוצים עמוק בפנים להפסיק. כי זה נעים לנו..
זה פורץ גבולות..
אווף. גם בזה אני לא בטוחה. כי אני כן רוצה להפסיק. כי זה הורס אותי מבפנים.
אוווווווף!!!!!
[ליצירה]
וואו. איזה שיר מהמם. איזה תאורים יפים,גם אני חשבתי על זה פעם-שבכל מקום בעלום, יש כל כך הרבה נקודות זעירות של חיים,מחשבות,לבטים של כל אחד,אכזבות,ריגושים. אנשים בדרך כלל לא חושבים על זה.
באמת שיר יפה.
ילדה
[ליצירה]
את עושה צחוק???? אני לא עושה מכלום צחוק!!
מבחינתי זה הספד.
הספד לשנה תמימה שאם לא אקום מכאן מהר-- תלך כולה לאבדון.
זה גם הספד לילדה טובה וצדיקה--לפני שהאינטרנט בלע אותה במלתעותיו.
מתוקה שלי,זהו הספד.
לא נונסנס בשום פנים.
---
תגובות