יום תמים יום חמים הולכת בטל. יום אתמול,יום מחר פעמים יושבת בצל. הרגשה של פספוס תחושה של עצבות שהלך לי היום שוב. או. טפשות. או. פספוס. לשוא יושבת,ללא עשיה. לשוא חולמת,בלי מטרה. קומי! אומרת לעצמי עשי! צועקת נשמתי אך אני,בלאות. יושבת,בעצלות. ולא עושה כלום. אל דאגה, לבסוף זה יתנקם בחזרה. אי העשייה אי הפעילות בכשלון בחיי בכשלון חרוץ. האין זה חבל? האם לא כדאי להרוס עתידי במחי יד? ואני, שותקת. בולעת הגלולה בשתיקה. לא לשם כך הגענו לעולם. לכל דבר יש מטרה,לכל חיי. לא חבל לשבת כך,ולשתוק? חבל. חבל.