ישנם חלומות, ישנם ריגושים פנטזיות רבות אלפי אנשים ופתאום יום אחד העיניים פקוחות רואים ת'עולם במשקפיים מציאותיות הכל מתפזר רסיסים מתפזרים אלפי רבבות, אל על עפים נעלמים מעיני, מעיני כל אדם השואף,הרוצה, החולם כל חייו. פזמון: למה אני שואלת,ככה. אני רוצה תשובה,פה ועכשיו. למה ילדותית קוראים לי כשחלומות רוצה להגשים למה תפקחי את העיניים ותראי עולם חשוך,רגיל בנאלי יותר מדי בנאלי. רוצה לטוס,להגשים חלום לשיר מול קהל,להרגיש את החום הסיפוק מבפנים,גודל ועולה מגשימה מטרות,עושה מעשה מחיאות הכפיים, סוערות מרגשות האולם מתמלא,רקדניות עייפות ואני,כאן נמצאת,בתוכי סערה הכל מתפוגג,נשארת משאלה לאן נגיע, בסוף תהום כבר מפה, רואים מרחוק בור אפל,חשוך ומסוכן אש וגפרית,ארס. ופורקן. חלום נוגש אפילה רוצה להגשים,בתוכי תפילה, יום אחד,אולי בקרוב, אוכל להבדיל בין הרע ובין הטוב מילדות לבגרות, בדרך עמק,לעוברו בזהירות ביודעי שאני אכן קיימת ויודעת שיגיע הזמן להגיע אל המחר. אל הבגרות הנפשית, אל ראיית העולם האמיתי ה-בנאלי. הטוב. הטוב? מי יודע? רק כשנגיע, ונגיע. מי ייתן. בקרוב. (שיר עם מנגינה,אך אפשר לקרוא גם בלי..)