[ליצירה]
ובכל זאת,
בראיה חדשנית, פוסטמודרנית-מה, אין חרות בעבדות. זה סתם תירוץ שכזה, גם ריה"ל, בעצם, נזקק לתירוצים. כולנו, בעצם.
כי אנחנו עבדים,
ואחרי שאתה בוחר להיות עבד, אולי כבר אין לך כל כך בחירה לבחור שלא להיות עבד.
ואולי, כיוון שאבותינו כבר בחרו עבורנו להיות עבדים, אולי לנו כבר לא נותר אלא לרצוע את אוזנינו מתוך הכרה שאין לנו הרבה ברירה.
אולי..
[ליצירה]
דווקא חרוזים חסרים קצת
אם מחליטים לחרוז חרוזים
חושבני שיש קצת צורך לשים
לב למשקל,
למרות שלא קל
ולמרות שזה קצת דורש מאמצים.
ואם כבר - אולי גם נוסיף ונאמר
שאם הוחלט שבסיפור מדובר
אז רצף נשמע כמו דבר הגיוני
כלומר, מה בא ראשון ומה בא שני.
כי למה מספריים אם היא טישו אומלל
ולמה הייתה חתונה בכלל
ומה עניין שמיטה
לחיי אומללותה.
אבל סך הכל שירון חביב
אף כי, שוב, לא מאוד מלהיב.
אף שבתור רעיון הוא ניתן לפיתוח
אם כי הדרך איך נתונה לויכוח.
[ליצירה]
אוקיי, סיפור מוזר
הייתי מוותרת על השימוש הנרחב בשורש "ז.נ.ה". וגם בשורש "ד.פ.ק".
דווקא רעיון יפה לסיפור, ואפילו נותן פן קצת שונה של כל העניין הזה של אבידות ופיגועים (למרות שבאמת לא היה צורך להרחיב על ליה והקבוצה שלה, כאילו - מה הקשר ולמה ואיך זה מתקשר???). הוא פשוט כתוב בצורה קצת.. נאמר, אינפנטילית? כל המילים האלה שהכנסת לסיפור, קצת הורידו את רמתו בעיני.
[ליצירה]
ואתה חושב שזה מתאים ל"במשפט אחד"? זה יותר הרהור, לדעתי.
בכל מקרה, והייתי יכולה להרחיב הרבה יותר, אבל, עצם ההתבעסות שלך מבהירה את המשפט.
כי אם תחשוב על זה, הרבה דברים מבעסים אותנו, ועושים לנו מצברוח לא נעים ולא כיף, ובכלל, נורא קשה לנו בעולמנו הקט.
ואם לא היינו נבראים, אזי זה היה חוסך לנו הרבה אי נעימויות, הא?
איך אומרים, התשובה בגוף השאלה.
תגובות