נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא. באסה של מסקנה, לא?
גולי .
-
אני חושב- משמע אני קיים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי, גול- אפשר לחשוד בך במרכזניקיות מה :) זה דיון ידוע. ואני לא זוכרת מה המסקנה שלו. אגב- מנחה ב7:30, אם הבנת ת'רמז. אתה תבוא? [ליצירה]
- [ליצירה] ושכחתי- את מצטרפת לאגודת המתאבדים השיעים? (סגרתי על הר ארדון, זה אחלה- מול המכתש, נוף פסטורלי, ממש כמו לצנוח). [ליצירה]
- [ליצירה] אם את מאמינה שכל אדם נברא למען מטרה מסויימת אז ברור שעצם הימצאך כאן יש לה מטרה והעולם היה מאבד משהו מערכו. מצד שני, אם את מאמינה במשפט ש"אין אדם שאין לו תחליף" אזי יתכן שבאמת אין לך מה לחפש פה. או לאף אחד אחר מאיתנו. אלא שאני, כל עוד לא החליטו להעיף אותי, נשארת כאן. ואני מציעה לך לנהוג כמוני. [ליצירה]
- [ליצירה] ואתה חושב שזה מתאים ל"במשפט אחד"? זה יותר הרהור, לדעתי. בכל מקרה, והייתי יכולה להרחיב הרבה יותר, אבל, עצם ההתבעסות שלך מבהירה את המשפט. כי אם תחשוב על זה, הרבה דברים מבעסים אותנו, ועושים לנו מצברוח לא נעים ולא כיף, ובכלל, נורא קשה לנו בעולמנו הקט. ואם לא היינו נבראים, אזי זה היה חוסך לנו הרבה אי נעימויות, הא? איך אומרים, התשובה בגוף השאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מתאים לנושא לדיון בפורום ולא כפרסום יצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מתאים לנושא לדיון בפורום ולא כפרסום יצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מתאים לנושא לדיון בפורום ולא כפרסום יצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] הארות.. א. עדיף לשנות לזה את המבנה ושה"באסה של מסקנה" יהיה הכותרת, המשפט יהיה המשפט וחז"ל יהיה המקור שבסוגריים, יקל על הרצף. ב. "ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו" קצת משנה את המשמעות, לעניות דעתי.. ואם כבר, זה עירובין יג עמוד ב'. [ליצירה]
- [ליצירה] לגל המגיבים- קודם כל תודה על התגובות. ולעניין עצמו- זה באמת משהו שהוא בין משפט לדיון להרהור. סתם שמתי ב"במשפט אחד" כי זה פשוט כך (משפט אחד) אתם (שיר, כלנית, פלוני)- צודקים במידה מסוימת, אבל אני בכל זאת מוצאת שזה מטריד. קשה לי לחשוב שאנחנו מחפשים כל הזמן מה המטרה שלנו בעולם- ובאים ואומרים לנו שעצם המצאותנו פה היא לא אידיאלית וכל מה שנעשה, עד כמה שהוא טוב (יפשפש במעשיו) הוא רק בדיעבד- טוב, אם כבר נתקעתם פה, אז... וגם מסקרן אותי- אם לי היה יותר נוח לולא שמו אותי פה בעוה"ז- גם לעולם היה יותר נוח בלעדי? זה די מדכא לחשוב ככה. אה, ועוד הארה קטנה- אם אתם מגיבים לי, אני "את" ולא "אתה". שבת שלום:) [ליצירה]
- [ליצירה] "נוח", לא "טוב"! דקדק נא בלשון חז"ל, חביבי, ודבריהם יאירו שבעתיים. כצנחן לשעבר, אני מדמה זאת לצניחה ממטוס. אתה רוצה לצנוח, כי זה "טוב", אבל זה לא כל כך "נוח" כי זה מפחיד. ולכן צריך שמישהו ידחף אותך קלילות וידרבן אותך לעשות את מה שקשה, כי הוא, ורק הוא הטוב. לא יעלה על הדעת שחז"ל יאמרו שהקב"ה ברא בריאה מיותרת שטוב שלא נבראה, עאכו"כ נזר הבריאה. יותר נוח להיות נשמה מוזרקת אופיום אלוקי 24 שעות ביממה. יותר טוב להיות אדם שמפשפש במעשיו ומיטהר לפני קונו, גם אם אין בכך כל גמול. וזו היא עבודה לשמה!! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. איכשהו תמיד יש לי מצברוח טוב כשאין תחנון. יש את התקופות הנחמדות כמו ניסן או עכשיו, ויש את הימים באמצע כלום כמו פסח שני, והכי הכי כיף כשיום שני או חמישי ופתאום יש איזה מישהו שהתחתן לאחרונה שמציל את כולם. בקיצור, העלת חיוך על שפתיי :) [ליצירה]
- [ליצירה] האמת- האמת שאף פעם לא חשבתי על "אחר" מהקודת המבט הזאת. (למרות שהמליצו לי לקרוא את "כעלה נידף") המחשבה של "בדה לך דת" היא קצת קשה לעיכול- מפחיד לחשוב על זה, שאולי בכל זאת זה נכון- אפילו כשאני בטוחה שזה לא כך. סתם תהיתי, לא קצת מוזר שאלישע בן עבויה מכיר ציטוטים מהכוזרי? זה קצת אחרי זמנו... בכל מקרה- יופי של קטע:) תודה. יום טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. רק אוסיף למגיבים הקודמים את רות (בנוסף לתמר ושה"ש) במיוחד אהבתי "האם שלה?". מתוחכם:) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי אהבתי. מאד. קיץ טוב:) [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התגובה מעלי- ילד, הקישור מפנה ליצירה שכנראה אינה מפורסמת כבר באתר. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! סיפור באמת יפה. נהנתי גם מהרעיון וגם מהתיאורים היפים. תודה רבה:) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, שיר מקסים, באמת. התהליך שעובר בין הבתים, הביטויים המשלובים, הרעיון, הכל. תודה. (שואלת בהיסוס: מבוסס על סיפור אמיתי?) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! באמת באמת יפה. מי שלא נתקל בשיר הזה עד עכשיו- מומלץ. האמת שלאחרונה נתקלתי בכמה שירים של ארספואטיקה. בינתיים את זה הכי אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] קטע יפה, באמת. הרעיון והתיאורים וכתיבה- משהו מיוחד. וככה גם הכרתי יוצר שלא הכרתי (יש לך הרבה קטעים יפים) תודה. גולי [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה- סליחה אם זה קטנוני, אבל נראה לי שמי שאמר את המשפט שציטטת בהצלחה לא היה עמנואל קאנט אלא רנה דקארט. לגבי בקטע עצמו- רבים כבר דיברו על כך שבני אדם המציאו את המושג של אלוקים מתוך צורך פנימי מסוים. אבל אני חושבת שזה הפוך- מתוך זה שבאמת קיים אלוקים- נוצר לנו צורך פנימי בו. [ליצירה]
תגובות