אני מרוקן את החדרים
מכל התכולה והחפצים,
כל המטענים הארורים
החומרים הנפיצים
שאת הנפש שוברים.

אני מרוקן את החדרים
עם עט וקצת נייר,
אני אוסף את השברים
ואת כל מה שנשאר

אני מרוקן את החדרים
אל תוך דפי העת,
את הדברים הארורים
מוציא אך בעט.
 
לא אצעק ולא אכה
אולי אחר כך
אזיל דמעה, אבכה,
אל הנייר אקח
ומעט מעט אחכה

אשמור הדברים ביומני
אשלח לארץ לא מוכרת
וכשיגיע יומי
אצווהו למזכרת,
למען תשזפהו
עין אחרת