לְרגע אחד

אֲנִי

עולה על הכתב יחף

חש באצבעותיי את

דגדוג היוד, חית, פה,

מחבק את השורה השמינית

ומזנק, כמו דג, אל עבר השקיעה

במבט אני-אוהב-אותך

וּבְחיוך זוהר שאינו מט.