עופי בת שיריי כיונה צחורה של שלום כאשה בעת בחרותה המרחפת בענני חלום. עופי בת שיריי כי נדמו המילים, תורי אחר המילים ההן, הנדירות,העתיקות השוות הון עתק, כאלה שטרם נכתבו שטרם הושאלו לי לאחר קריאה בספר. הביאי לי אותן מארץ זרה ונכריה מוכת תלאובות ויזע, מיוון מצולות דומם, מגיא מחרשה זרוע, משכונת עוני נידחת מאם שלבנה סולחת. הביאי אותן לחלוני אל שולחני הדומם, אני כבר אעשה מהן את המירב. את המיטב במילים שטרם עלו על כתב.