26/6/01
שתי ידיים פרושות קדימה
כפות ידיים פתוחות לרווחה
זרועות מתקפלות אלי גוף
עוטפות כתפיים.
חיבוק.
גול עצמי.
באין מי אחר שיחבוק.
- - -
כמיהה. השתוקקות
לאותו שיוריד מעלי את משא
העולם,
את משא הבדידות.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כזה שיר מוצלח שאני נשמעת נורא קטנונית, אני יודעת, אבל אומרים "כש". כשעברנו לגור ביחד. לא "ש". קטנונית אני, סליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים מחייך? מסופקני. כך או כך אין ספק שזו כותרת יומרנית-מה לשיר, שאולי גורמת לקורא לצפות למשהו חזק יותר. או שזו רק אני.. ואם יורשה לי לגלוש מעט - באותה המידה שאת מרשה לעצמך להניח שאלוהים אוהב אתך, תניחי שהוא שונא אותך. אלוהים הוא לא בנאדם. אין לו רגשות. אולי זה יעזור לך להתמודד עם המחשבות שלך אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא על פחד ניתן להתגבר הרבה יותר בקלות מאשר על עצב, זה אל"ף. ובי"ת לכולנו יש חברים, לרובנו יש אהבה. כך שאם אין לך אהבה בגלל פחד זה יותר נורמלי מאשר אם אין לך חברים בגלל עצב, ואם כך אולי הבעיה שלך יותר עמוקה מאשר סתם אדם שטרם מצא אהבה. בקיצור, לא מסכימה עם הקביעה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] תגיד, גם הערבי אוסף אותך? או שהוא סתם עוזר לך להיאסף אל אבותיך? כן, אני יודעת, בלי פוליטיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] תראה, לי זה משנה, אבל השאלה היא אם גם לכותבת המשפט זה משנה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיקה התגובה שלך כי זו תגובה מאוד חד צדדית. "תקראי ותפנימי" את אומרת לי. רק אדם שמאמין בלי סימני שאלות יכול לקרוא ולהפנים. אצל כל השאר מתעוררות שאלות מפעם לפעם ולשאול שאלות זה לגיטימי. אין כאן עניין של הפנמה. ואגב, לענ"ד גם הסיום טוב. לא כולם יוצאים ממשברים יותר דתיים ומאמינים. כשכולנו מתים זה מעורר שאלות ואם לך זה לא מעורר לא נותר לי אלא לקנא בך (או, אם הייתי צינית יותר, לרחם עליך). אגב "עקבות בחול", משעשע איך כל הבני עקיבא אימצו את זה. הידעת שזה משל מהברית החדשה? עכשיו תחשבי שוב אם דווקא זה המשל שאת מפנה אותי אליו מכל המשלים שבעולם.. [ליצירה]
- [ליצירה] שבירה יקרה, נהפוכו בן בנו של נהפוכו. הרי זה כל העניין. מילא אם היית כותבת את זה כתגובה למכתב הראשון, אז ניחא. אבל כתגובה למכתב השני? דווקא כזה שיש בו השלמה והכרה במי שאני? באמת יכול להיות שזה מפני שלא קראת את הדברים עד תום. אבל no hard feelings. לא מצידי לפחות. פשוט שנראה לי לא שייך להתלהב ולהגיב אחרי קריאת חלק מהדברים. למה הדבר דומה? למי שיוצא לבקר מסעדת בשרים משובחת, אלא שהוא, איך לומר, צמחוני. וכיוון שכך הוא דגם רק את הסלט ואת התוספות, אבל את הבשר הוא אפילו לא הריח. מילא, לא לקחתי קשה. ותודה בכל מקרה על הניסיון לקרוא. כלנית [ליצירה]
- [ליצירה] פלונית - משפט טוב שלך. אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפית שתי תחושות ממש חזקות שעלו לי בזמן קריאת השירים שלך: 1) את מדהימה בכשרוניות שלך. את כותבת נפלא. מדהים ממש. 2) ישר הבנתי שזה נובע מהבפנוכו שלך. שהיית שם. ושאולי במקום כלשהו, חולה מעט, לא ממש טוב, אולי, את מתגעגעת קצת לשלמות הזו שיש לך עם הבקבוק. ורציתי להגיד לך - חזקי ואמצי! [ליצירה]
תגובות