באמנות, כמו באמנות,
אין דבר כזה, שאין דבר כזה.
ובחיים, כמו בחיים,
אם אין דבר כזה, אז יהיה דבר כזה.
ורק באהבה, כמו באהבה,
אין דבר, כזה, אין דבר..
והכל נשכח, והכל עבר,
והכל נמחל, והכל ווּתר,
ואין דבר. אין דבר.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה יודע, ינשוף, זה לא רק המשוגעים. יש שפויים רבים שגם לא רואים הרבה מעבר לקיום היומיומי הנדוש של תשלום מיסים, והליכה בבוקר לעבודה, רק על מנת לחזור ממנה בערב מותשים. זה לא דורש שיגעון. נהפוך הוא: זה דורש ראיה נכוחה של החיים. ראיה אמיתית, שככה זה באמת צריך להיות. שצריכים להיות חזקים ומאמינים שיש משהו גדול פי כמה בעולם הזה ושזו הסיבה שלנו להיות כאן. ואם אתה מכיר אדם כזה, אדם אמיתי, אז תכיר לי אותו, כי זו סחורה נדירה בימינו. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית, מצחיקה שכמוך. נראה לי איכשהו שהבחור לא בדיוק "חובב אמנות". יש לנו את הכבוד להכיר פה אמן. אמן של ממש. הצחקת אותי קשות. [ליצירה]
- [ליצירה] למה ירושלים? לא הייתי משייכת לירושלים. דווקא נראה שהם מאוד נהנים, השניים האלה. כיף להם.. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. אהבתי. עם זאת "תשכונה" ותמחשב" אינן מילים. אולי "את השכונה" ו"את המחשב". ואגב, אומרים חנוכת הבית, ולא חלוקת הבית. [ליצירה]
- [ליצירה] צופיה, על פי אבן שושן "שמה" היא מילה לכל דבר. עייני בערך "שם". והחריזה אכן מדהימה וכל כך לא מאולצת ולא מעוותת משפטים רק על מנת שיסתיימו במילה אותה רוצים לחרוז. שלא לומר שהשיר עצמו נוגע כל כך ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] תהיה פילוסופית אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו? במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך.. [ליצירה]
- [ליצירה] הי אתה אתה פשוט עילוי.. ונראה לי שאתה התעלית על עצמך! ענק, אתה פשוט ענק! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יש לך את זה במשפטים מעולים. אהבתי את "נרשמתי לבית הספר הנחשב ביותר בתחום (בית הספר – "הכוכבים הגדולים ביותר של המחר" עם מורים שהיו הכוכבים הקטנים ביותר של האתמול)". גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] זה אכן מאוד עצוב, הרעיון של אבנר הלך ללא שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, באה שיחקת אותה! איזה שיר יפה.. גמני חשבתי שזה למישהו, ואחרי שקראתי את כל התגובות - - זה כל כך שינה את ההסתכלות שלי. אהבתי את הפזמון החוזר. יש בזה חזרה שטובה לשיר. [ליצירה]
תגובות