את מזוודותי ארזה היא אמש
בלילה טרם הטיסה
שעת השין היתה;
תשע אפס אפס (כמו שעון)
או אז, אגביה עוף
כעפיפון .....
מביט בארץ בערגה מהחלון
ולרעייתי נכסף,
בבדידותי המזהרת בחלל החיצון
בטיסת נדנדות
מעל הזמן
ועוד יקח עידן ועידנים - אני בשרעפים -
אחרי מגע הגלגלים, אחרי נחיתה
וסוף האמת לשוב ולהיוודע;
שלא אני הוא האיש - אשר תחת גפנו
הו לא לא לא.... אני איש הטיל!
איש הטיל שורף את המרעום
כאן, בדד בשמי מרום
מאדים זה לא מקום לילדים לגדול
למעשה, קר שם כמו השאול
ובין כה וכה אין איש, גם לו רצית
ובמדע, ממילא איני מבין דבר או מחצית
אני רק עובד שם במשרה חלקית
אני איש הטיל, איש הטיל.
--------------------------------------------------------
ע"פ שירו של אלטון ג´ון,
מוקדש לזכרו של אילן רמון ז"ל, איש הטיל הישראלי הראשון.
תגובות