אביטל בלום
-
ככה? על ההרשמה לספר על עצמי? יש אנשים שמכירים אותי שנים ועדיין קשה לי לספר להם "קצת פרטים עלי" מה אתם רוצים לדעת?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קראת / ראית את הסרט "Feed Me"? מסופר בו על עובד חְנון בחנות לצמחים. יום אחד הוא גלה צמח אקזוטי ומופלא, שהתברר כצמח טורף. בתחילה לחש הצמח בצרידות ובחוסר אונים: "Feed Me"... העובד האכיל אותו ברחמים. לאט לאט גדל הצמח פרא, לאט לאט דרש יותר, לבסוף צרחותיו המחרידות הרקיעו שחקים, שאגותיו הזוויעו, ככל שהתחזק מהמזון שניתן לו. החְנון הרחמן המשיך להאכיל אותו, ולא בחל במנות של בני אדם, אפילו מחבריו. והמבין יבין? [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה יפה, אבל מ א ו ד לא הזדהתי. גם אני גרה ליד מסגדים רבים, המואזין מרעים יום ולילה, ואותנו הוא רק דוחה, שר צביעות ומזמר רצח. [ליצירה]
- [ליצירה] לא בדיוק (אבל לא בדיוק) כמו שהוא ברא אותנו. אבל לא נכנס לזה. השיר טוב ואני לא חושבת שהתגובות במקום כי אני לפחות לא ראיתי בו משהו פוליטי. הדבר שמעניין אותי הוא למה כשהאלוהים הוא רב דתי הוא זכרי פתאום וכשאת מדברת אליו/ה בפניה אישית הוא/יא נקבית? את באמת מדמיינת אותו נקבה? כי זה נראה לי נסיון פמניסטי מאולץ. אני יודעת שיש לאלוקים צדדים זכריים ונקביים אך השימוש צורם לי בכל אופן. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. שיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דעה על הביקורת, תני לי להמליץ לך על הספר "חייו של הנביא" של קארן ארמסטרונג (התרגום הוא שלי, אולי קוראים לזה אחרת בעברית) עצם הרעיון שהאסלאם והיהדות חיו בשלווה צד בצד אלפי שנים כשהיהודים מהווים חלק חשוב וצד עם השפעה בחצרות השליטים האסלאמים, אני זוכרת להם חסד נעורים ושופטת כל אדם באשר הוא אדם, המצב בו הם נמצאים הוא בלתי אפשרי מבחינתם וגם מבחינתנו בסופו של דבר. אנא, אלוהים=אהבה=אמת. כמה אהבה שאת מפיצה תחזור אלייך שבעת מונים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שקצת הקצנת את זה, דעה. אולי הסימפטיה למואזין דווקא היא זו שמקוממת, ומסיבות טובות - אבל הסכמתי עם הכוונה שלמרות שאנשים טפשים מאוד, לפעמים, אלוהים יש רק אחד - בלי קשר למה שאלה שרוצחים בשמו חושבים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבה, אני מצטערת שהשימוש צורם לך, אולי זאת הצרימה. אם יש לו צדדים זכריים וגם צדדים נקביים למה השימוש בפניה נקבית צריכה לצרום? כי זה מה שהורגלנו? הרשו לי ליצור כאן משהו חדש בשבילי ולקרוא לאלוהים במקום טאטע, אמא. הרי הוא גם וגם. אני באמת לא רואה פה בעיה. ובואי באמת לא ניכנס להבדלים בין עמים. (שאלוהים יעזור לי לפני שאני פותחת את תיבת הפנדורה הזאת... אני לא אצא ממנה לעולם...) [ליצירה]
- [ליצירה] ואגב, אני לא מדמיינת אותה בכלל. אני מרגישה אותה בתוכי ובכל דבר שמסביבי. אין שום צורך בדמיון. היא תחושת האהבה שבי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה הדס, לזה כיוונתי. קשה לי עם הכללות, לא כל היהודים הם עושקים גונבי אדמות רוצחי עוללים וגם לא כל הערבים כאלו. וכן, אלוהים הוא אחד וברא אותם בדיוק (אבל בדיוק!!!!) כמו שהוא ברא אותנו- גוף, רוח ונשמה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. לא קראתי את השיר כלל כשיר פוליטי אלא כמאוויים לאהבה אחת לאיחוד האנושי אשר באדם ללא קשר למוצאו או לדתו. והכתיבה פשוט מקסימה ונבונה עד מאוד. שמחה שהשיר נגלה לי במקרה אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] כן, רדף השיג, אלוהים הוא גם שפכים ולכלוך. אלוהים=יקום=אהבה כך שהכל הוא אלוהים, הוא לא אשה או גבר, הוא גם אשה וגם גבר ואם אתה בוחר לקרוא לו הקב"ה, לגיטימי לגיטימי, כך זכותי לקרוא לה אלוהימה. וכן, לא שלחתי אותך לעזאזל, שימי לב הדס, אמרתי שמותר לי לכתוב מה ש"לעזאזל" אני רוצה. ואם נמאס לך מניאו-פאגניזם אולי כדאי שבגלגול הבא שלך תנסה להוולד שלוש מאות שנה מוקדם יותר ולא שלוש מאות שנה מאוחר יותר. אני מאמינה באפלייה מתקנת, ואתם יכולים מצידי לשלוח אותי לעזאזל בגלל זה, לא איכפת לי, הכל טוב והכל לטובה. :) יום טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום השנאה מחממת את קרבי הכדור הזה - ככה מתפוצצים כוכבים.. (...All you need is Love, la la lalala) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דעה על הביקורת, תני לי להמליץ לך על הספר "חייו של הנביא" של קארן ארמסטרונג (התרגום הוא שלי, אולי קוראים לזה אחרת בעברית) עצם הרעיון שהאסלאם והיהדות חיו בשלווה צד בצד אלפי שנים כשהיהודים מהווים חלק חשוב וצד עם השפעה בחצרות השליטים האסלאמים, אני זוכרת להם חסד נעורים ושופטת כל אדם באשר הוא אדם, המצב בו הם נמצאים הוא בלתי אפשרי מבחינתם וגם מבחינתנו בסופו של דבר. אנא, אלוהים=אהבה=אמת. כמה אהבה שאת מפיצה תחזור אלייך שבעת מונים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] פתאום חשבתי על משהו... אולי כל הקטע שלי עם לקרוא לאלוהים על בסיס נקבה זה בגלל השם שלי: אבי-טל. אני נקבה ושמי הוא "האבא של הטל", תודו שזה יכול לבלבל ברמה האנרגטית. כאילו כבר בתוכי מובנה הקטע של אני (נשמה, אשה) מול אלוהים (אם כל הנשמות, אבא של הטל). וואו. אולי אני אכתוב על זה משהו מאוחר יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אני והמודעות החדשה שלי. זה דווקא די נחמד... [ליצירה]
- [ליצירה] אמאלה, נורא שקט פה.... [ליצירה]
- [ליצירה] שביר, מה כל כך אמיתי בזה? למה לא מספיקה אהבה? למה זה חייב להיות חוזה? ואם צריכים חוזה, אולי כדאי לא להתחיל עם זה וזהו. אתה אוהב אותי לנצח? מצוין! תשאר! אתה כבר לא אוהב? אז לך! מי צריך אותך ממילא? [ליצירה]
- [ליצירה] מכיוון שאני חלק מאלוהים ואלוהים חי בתוכי אני בעצם מתחשבת בשתינו. :) והעזאזל הוא פשוט ביטוי למורת רוחי על שאת הנפש שמעוררת בי חוסר הקבלה וההכלה של רדף השיג, הייתי שולחת אותו לעזאזל אם באמת היה משהו כזה... והמלצה אישית לרדף השיג, "שיחות עם אלוהים" של ניל דונלד וולש, ספר מאיר עיניים יותר מהתנ"ך. אני דתיה לשעבר ומצאתי את עצמי בוכה כבר בעמוד 12 כשהסבירו לי שאלוהים הוא לא מה שלימדו אותי בבית ספר אלא נשמתי שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] רדף השיג, בלי השתלחויות-זעם-צדק-פמיניסטי-פואטי הפעם, רק הערה אחת, כל בני האדם באמת טובים מיסודם, ואם היינו לומדים אך להקשיב לקול הפנימי שלנו בכל פנייה במקום לצווי החברה הכל היה הרבה יותר פשוט וקסום. [ליצירה]
תגובות