אבא.

 בטרֶם עֲצמי ידָעתי

רגָש לבָבי למול דמותך

כַך מִבלי שֶשאלתי, הושַבתי

מִרחֵם אמי- אבי אתה

 

בחֵבלי לֵידת מילותַיי

מאמֵצת מוחי משדֵלת שרירָיי

עֵת מילה רִאשונַה נֵחתכַה בין שפַתָיי

הֵן הייִתָ אֲתה שֶחִבקני בלי דָי

 

אבָא

ביַלדותי רפוייָת כוחות ודעֲת

והכׂל מִסַביב כׂה מַפחיד וגָדול

אֵת כולִי בתוכַךָ כִנסתָ כפקעֲת

מצווֶה קולות ומַראות לחֲדול

 

אֵת עֵרכי בעינֶיך לִמצוא חֲתרתי

מכווֶנת עֲצמי לִשביעות רצונךָ

שביבֵי חום בִזהירות לִקַטתי

מַצפינָה מקומָם מנבֵאת לֵכתֵךָ

 

אבָא.

עֵת הלָכת לך לִבלי שוב

קבָרת עִמך אֲחרונֵי חֲלומות

לנצֵח כָל הרָפֶה ועֲלוב

לאֶהוב מִבעֲד גַבהות הֲחומות

 

במעמקים ללׂא קול בולעת דמעֲתי

מסרבֵת לבכות אֵת שמֵעולם לא היָה

רק כשלנגֶד עֵיניי מִתרכך אֲב "בִתי"

תִתגלגֶל ותִשטוף היָתמות החיָה.