הלֵב  הזֵה

שכל-כך מחכה

להיות של מישהו

לקרב, לרחק

ושוב לקרב

במעגל פנימי, מופלא

.רק של שניים

הלב הזה

שמייחל, עורג

לפעום ולדפוק בחוזקה

להתמלא עד בלתי הכיל

.לבלבל הכל

 

               הראש הזֵה

      שכמה לחופש

מעצמו

        ,חופש

מהרהורים ועכבות

חופש 

של נפילת

             חומות  וקליפות

הראש

שרוצה לאפשר לגוף

לפשוט את עורו

להיוותר שקוף וקל

חלוש וחסר-אונים

כביום היוולדו

 

לב וראש נוהים

להתמזג, להיות לאחד

עת יתמסר הכל

ברטט חי

בפחד מפעים

באמת שאיש אינו יכול לה

וילך ויאבד

ילך ויגדל

בהווייתו של זה

.אשר אין  שני לו