מן המיצר קראתיך י-ה

מתהומות רצוני הגדוע

מנפשי, משתוקקת עד עצמה

מתפילתי האחת במקומה הקבוע

 

מן המרחב, ה´, קראתיך

מהשפע בו הצפת את חיי

בושה ונכלמת עוד דרשתיך

מעזה לרמז כי אין בו די

 

ה´ אלוקיי, כיצד זה תוכל

לראותני שוב מחזרת פתחיך

מקדם צעדיי, פותח היכל

מגלה אורך, אך מסתיר פניך

 

כאברהם שעקד רצונו מלפניך

כחנה שצועקת וקולה לא נשמע

כדוד בייסוריו מבקש רחמך

כרחל ממררת ואין נחמה

 

עד לאן תוליכני בשבילי עולמי

מחוזות לא שיערתי יפסעו בם רגליי

עד מתי בראש גילי יעלה חסרוני

.וכמיהתי תמלא, תזין את ימיי