[ליצירה]
תודה למגיבים...לא החסרתי שורה..
גם לא מבחינה תוכנית וגם לא מבחינה צורנית..
פשוט "בין קודש לחול"...השורה המסיימת
..היא המוטו של כל השיר..שורה שמסכמת הכל..
[ליצירה]
מה שהתכוונתי שצריך להיות רגיש ואמפתי ולא ישר לומר "מה אתה כל כך..צא מזה!!" ולהציע פתרונות...
לפעמים הנחמה היא להיות שם עם הכואב ולחבק אותו גם אם אין פיתרון ולא תמיד יש פיתרון...כמובן שהיכולת לנחם ולתת פיתרון היא גדולה כשלעצמה..אבל היא לא באה במקום השלב הראשון אלא בנוסף לו...
וצריך להיות אומן או סתם חבר טוב בכדי לדעת לשלב בין השניים...
[ליצירה]
במקרה של "חברים ותיקים" עשיתי את שאתה מתכוון אליו..למרות שלא מצאתי תרגום מוצלח לביטוי
old friends
אולי יש לך הצעה?
ובאשר לתרגום כמו בעבודת ה', אין כללים וגם זה אינו כלל..
אני מסכים שזה לא תרגום מדוייק אולי כי גם רציתי להוסיף קצת משלי..
[ליצירה]
בתגובה לשירך:
ירושלים של ברזל (במנגינת ירושלים של זהב)
במחשכיך ירושלים מצאנו לב אוהב
עת באנו להרחיב גבוליך ולמגר אויב
מקול מרגמותיו רוינו ושחר קם פתאום -
ורק עלה, עוד לא הלבין הוא וכבר היה אדום
ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שכול
הלא לחומותייך קראנו דרור
הגדוד, רגום, פרץ קדימה, דם ועשן כולו
ובאו אמא אחר אמא בקהל השכולות
נושך שפתיו ולא בלי יגע, הוסיף הגדוד ללחום
עד שסוף סוף הוחלף הדגל מעל בית הנכאת
ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שכול
הלא לחומותייך קראנו דרור
נפוצו כל גדודי המלך, צלף - נדם צריחו
עכשיו אפשר אל ים המלח בדרך יריחו
עכשיו אפשר אל הר הבית וכותל מערב
הנה הנך באור ערביים, כמעט כולך זהב
ירושלים של זהב ושל עופרת וחלום -
לעד בין חומותיך ישכון שלום
תגובות