בין עצי הברוש
השמש על פני מלטפת
עם הרוח את תקוותי
הנוף נפרש קדימה
מראה לי את האופק
שיש לאן לשאוף
שהכל הוא האינסוף
יש למטה,יש למעלה
ותמיד אתה באמצע
יכול לעלות או לרדת
לא משנה היכן אתה
יש שכותבים ומשארים במגירה.
יש להלחנה.
יש להפצה ברבים.
ויש כאלה שהם כה כאובים שמכאיב לשמור וחבל לגרוס, אולי כאן, לא ממש אצלי אבל גם לא עם כולם בשמי,זה אפשרי.
[ליצירה]
במבט לקדימה
על העתיד בוודאי שאין להצטער אבל גם העבר, עבר.
ואם עשית טעות, שגית והצטערת עליו אין טעם להמשיך להצר על כך, פשוט לא לעשות כך יותר.
זה בכל זאת מה שאני להביע בין היתר בשיר... (זה עד כדי כך לא מובן??)
[ליצירה]
השארת חותם
את, מי את? את זאת את
. אין כלומניק בעולם
ולכל אדם יש חותם.
אפילו כאן במעשה הזה הקטן
השארת חותם
קראתי הבנתי הפנמתי הרגשתי
זהו מה שכתבת כבר גם הו איתי
ואיתי יש עוד כמה נוספים
שבלבם נחקקו המילים
למעמקי הזכרון,
אל התת המודע
נזכור שהייתהאחת
דתייה עם סימני שאלה
שכתבה את שבליבה
שאצל רבים נגע באותה נקודה
שאמרו וואלה גם לנו זה קרה
שיהיה לך טוב,
ושנה טובה
איתי
תגובות