המספאן של קלרה קלרה הייתה אשה ירושלמית קשת יום, נצר למשפחה מפוארת, אשר עבדה בעבודות דחק שנים רבות. אך בבישול ובהכנת מתכונים הייתה היא מיומנת ושקדנית. ואולם, לאחר שצברה סכום יפה ותאמר בלבה לפתוח עסק לממכר מספאן, הלא הוא המרציפן היהודי ספרדי, אשר מי שיודע להכינו משתבח ועולה קרנו בעיני הסובבים וביחוד בעיני המשפחה. פתחה קלרה קיוסק ליד השוק הגדול ותחל לייצר מספאן בשיטה ביתית עם כלי עבודה ביתיים ועם המון אהבה. את השקדים הייתה קונה מסלמאן החירש ואז הייתה רוקחת את המאסאפאן שלה כפי שסבא שלה היה מכין עוד בתקופה שלא היו גבולות והסחר הבינלאומי אפשר ליבא מוצרים מכל רחבי האימפריה העות'מאנית. בתחילה לא עלה המסחר יפה ואולם לאחר שתלמידים מבית הספר העממי הסמוך העזו ובאו וקנו מן המספאן, טעמו, נהנו וגם סיפרו לחבריהם ולהוריהם, עלה מסחרה של קלרה בצורה מרשימה. הקיוסק הפך במהרה לחנות נרחבת שמכרה עוד מספר פרודוקטים וממתקים ושתייה קלה. קלרה הכניסה את בני משפחתה לעסק ושיתפה אותם בניהול החנות. אך בדבר אחד לא הרשתה להם להתעסק: בהכנה של המסאפאן שעליו הייתה תפארתה תפארת משפחתה ותפארת החיך. מידי בוקר הייתה קלרה מסתגרת בחדר המטבחון אשר בקצה החנות ושוקדת על ריסוק השקדים והוספת המרכיבים יחד עם שיטת ההכנה הידנית פרימיטיבית , הייתי אומר. העניינים הגיעו עד כדי כך שראש העיריה המזדקן היה מגיע מידי שישי על מנת לקנות כחצי קילו מספאן אגוזים ומספאן שקדים. תמונה של קלרה עם ראש העיריה התנוססה מעל הדוכן בחנות. ילדיה שידעו על ההסתגרות הסודית של קלרה במטבחון ממש לא הבינו אותה, אך לא העזו לחלוק עליה לגבי שיטת ההכנה והמרכיבים הסודיים. יום אחד נפלה קלרה הקשישה למשכב, נחלשה ולא יכלה לתפקד במשך שבוע, חששה הסמוי היה כי תלך מן העולם וקרן המספאן המשובח תרד. ילדיה שראו כי קלרה לא בעניינים, חפצו לזרז את הכנת המספאן ומיד הכניסו מכונה מעבדת מזון למטבחון וניסו להפיק מספאן כפי שחשבו שקלרה מסוגלת לעשות ואף יותר מכך. אך לשוא, אמנם המספאן יצא מוצלח אך חסרו בו אותם היתרונות, שיטות ההכנה הפרימיטיביות ואותם מרכיבים קטנים שעשו את המספאן הקודם למה שהוא. הקונים החלו להתלונן על ירידה באיכות הטעם ורבים שרגנו על כך דרשו כי קלרה תעשה מאמץ ולפחות תגלה לילדיה את המרכיבים. הלך נכדה הבכור דני לביתה ונכנס לחדרה הצנוע של קלרה ששכבה במיטה. הוא התבונן בה ארוכות ואמר: "המספאן, מה יהיה?" הביטה בו קלרה בעינים מבינות, הנהנה בראשה, הוציאה מן המגירה פתק והושיטה לו. הוא קרא את המילים שהיו רשומות על הדף, בירך את סבתו ויצא מן החדר. לאחר כשעתיים נכנס דני לחדר המטבחון, סילק את המכונה האוטומטית והכניס בחזרה את הכלים שקלרה השתמשה בהם. הוא כתש את השקדים הוסיף להם מספר מרכיבים ובחש. לאחר מכן פתח את הארון והוציא משם שקית בד גדושה שחותם הירח והכוכב מצוירים בו. בשתי אצבעות נטל משם בדחילו וברחימו אבקה צהבהבה ועירב אותה עם מרינאד שאותו שפך לתוך תערובת השקדים. התבלין בשקיק לא היה אלא שילוב של תערובת תבלינים מיוחדת ועתיקה שבה השתמש טבחו היהודי של הסולטן התורכי עבד אל מגיד בעת ששקד על הכנת המספאן המלכותי, ואותו טבח בר מינן היה סבה של קלרה. דני צפן את הסוד בלבו. כמובן שמכירת המספאן חזרה לאיתנה ושוב חזרו העניינים למסלולם והחנות התנהלה למישרין. קלרה התאוששה וחזרה להכין את המספאן במטבחון, והפעם עם נכדה הצעיר דני.