ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות.
עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז...
אבל אני לא נוהג, חס ושלום!
פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2.
ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם.
רן,
אחד שאוהב את כביש 6,
וששמח שגרם לחיוכים.
לא, אני בכלל לא נוהג!
לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו.
יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה.
דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6.
[ליצירה]
ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות.
עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז...
[ליצירה]
---
אבל אני לא נוהג, חס ושלום!
פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2.
ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם.
רן,
אחד שאוהב את כביש 6,
וששמח שגרם לחיוכים.
[ליצירה]
---
לא, אני בכלל לא נוהג!
לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו.
יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה.
דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6.
[ליצירה]
---
חומה סינית.
אצלנו, כלומר במקום בו אני נמצא באופן זמני ועראי, עד שאסיים את השנה הזו, יש הנוהג לומר כשבאים ומבלבלים לו את המוח - חומה, או חומותיים, או חומה סינית.
כלומר, חומה ביני ובינך, לא רוצה להקשיב לך.
ומה שהתכוונתי להגיד זה שאני לא מסכים איתך בכלל. ולא עם המשפט. ולא עם מה שהוא בא להגיד.
מה זה?
[ליצירה]
---
אצל האורתודוכסים אחוזי ההתבוללות נמוכים.
לדתי בחו"ל בד"כ קיים גם האידיאל של ארץ-ישראל ויישוב בה, והוא מקבל את האמת.
אני לא רואה למה חילוני, כחילוני מוחלט, כאתאיסט, עדיף עליו.
[ליצירה]
[ליצירה]
עדי, הבהרה...
(אמנם כתבתי את זה בפורום, אבל שזה יהיה גם פה)
הסיפור לא אמיתי ומומצא, אבל כתבתי אותו על המציאות שאני מכיר, ואלו הדברים האמיתיים בו-
בוני הכלב שלי, האישה הארגנטנאית זעופת הפנים עם כלב הרוטווילר, השיחה שניסיתי לנהל איתה (במציאות היא היתה הרבה יותר קצרה), החבר שלי עם המילון והשכנה שלו, ו...
אולי קצת מהאופי שלי, שהכנסתי לערן.
[ליצירה]
---
בנח"ל החרדי, דרך-אגב, רבים הדתיים הלאומיים.
אורי (קבל מסר), אח שלך לא מקבל קיתונות של בוז (שזה נורא, כמובן) כאדם פרטי אלא כמייצג חברה, שערכיה (ככל הנראה) המביאים לביזוי הם לא הערכים שלפיהם חי אח שלך.
יש צביעות רבה של הציבור, אבל אין כאן שום טענה לוגית בנוגע לדרך החיים החרדית, אלא ביקורת על המתייחסים אליהם.
נושא, אני לא רוצה לראות חרדים. דרך-החיים שלהם שגוייה ולא טובה. כולם צריכים להיות דתיים-לאומיים.
(האם אואשם בסגירות יתר?)
תגובות