אין קיצורי-דרך
אל קיצורי הדרך.
(נכתב בדרך למחלף ניצני עוז, בשעה ששם התחיל הכביש)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חכם... שנון... ***** [ליצירה]
- [ליצירה] ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות. עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אני לא נוהג, חס ושלום! פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2. ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם. רן, אחד שאוהב את כביש 6, וששמח שגרם לחיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא, אני בכלל לא נוהג! לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו. יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה. דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6. [ליצירה]
- [ליצירה] --- בנח"ל החרדי, דרך-אגב, רבים הדתיים הלאומיים. אורי (קבל מסר), אח שלך לא מקבל קיתונות של בוז (שזה נורא, כמובן) כאדם פרטי אלא כמייצג חברה, שערכיה (ככל הנראה) המביאים לביזוי הם לא הערכים שלפיהם חי אח שלך. יש צביעות רבה של הציבור, אבל אין כאן שום טענה לוגית בנוגע לדרך החיים החרדית, אלא ביקורת על המתייחסים אליהם. נושא, אני לא רוצה לראות חרדים. דרך-החיים שלהם שגוייה ולא טובה. כולם צריכים להיות דתיים-לאומיים. (האם אואשם בסגירות יתר?) [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה נוגע, אין ספק שזה נוגע בלב. במיוחד עם המחשבות על החופה שהיתה להלוויה. (אבל לי אישית קצת קשה עם המסר הלוחמני, שיכול לנבוע בסערת רגשות ולהוביל למקומות לא טובים, כמו קריאת 'מוות לערבים, שישו להם גם פיגועים') [ליצירה]
- [ליצירה] --- חומה סינית. אצלנו, כלומר במקום בו אני נמצא באופן זמני ועראי, עד שאסיים את השנה הזו, יש הנוהג לומר כשבאים ומבלבלים לו את המוח - חומה, או חומותיים, או חומה סינית. כלומר, חומה ביני ובינך, לא רוצה להקשיב לך. ומה שהתכוונתי להגיד זה שאני לא מסכים איתך בכלל. ולא עם המשפט. ולא עם מה שהוא בא להגיד. מה זה? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה רומנטי הפגישה הראשונה עם האחת והיחידה? גם לי קורה שבהרבה מצבים בא לי לכתוב. בדרך-כלל זה סיפור, אבל גם שירים. שיר לוקח מצב כלשהו ומעביר אותו מחדש במילים, מקפיא אותו. זה ממש מקפיא את הזמן והופך אותו למחוייך ויפה. (בין המילה 'קינמון' למילה 'וסחלב' יש רווח כפול) [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה שיר ממני לאחי [ליצירה]
- [ליצירה] --- איזה מקסים! ולא אפרט כי אין מילים. אבל פשטני מדי לקרוא לשיר לירושלים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- בקריאה ראשונה, השיר הזה מצליח להעביר את מה שעומד מאחוריו - מלבד אולי הביטוי "דינמיקת בריאות". מאוד נהניתי מהקריאה שלו, מהזרימה, מהמילים שנוגעות זו בזו ויוצרות בהילות, ומתארות איזו אחדות ומורכבות. :) [ליצירה]
- [ליצירה] צריך לזכור שבן-אדם שמקבל חיבוק, גם נותן אותו. מחשבה שעלתה לי בראש, כשעדיין לא קראתי (בעיניים, העיניים). [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אני חושב שהשם יפה כמסר לחיים. גשר כעוקף גדר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ה'תכסי גם את המרפק' הפך את הצניעות למין מוסכמה חברתית, חיצונית, שמשטיחה רצונות אחרים. העיקר ליידי, שתשבי בצד ותהיי צנועה. ההכנסה של המרפק פוגעת, לדעתי, באמירה של המונולוג. מי זה בעלה של הרב נעמי שפירא? מסופר על הבעל שם-טוב שהקפיד להתפלל במקום שבו התפללו גם נשים. מנגד, על הגר"א מסופר שכשנשארו אבנים לאחר בנייית בית-הכנסת, הורה לסתום באמצעותן את עזרת נשים. מותר לבחור את הגישה הנראית לנו, ודי ברור מה היא.. טל רעות - ופעם לגברים לא היה המוסר הטבעי הזה, ולכן היו צריכים את הלימוד? הלימוד מהווה רק צורך פונקציונאלי למען עידון? ביום-כיפור בפתח תקווה הבנות רקדו, אם אני זוכר טוב. גם בפולין, בטמפל. התפללנו גם מנחה באותו חדר עם בנות אולפנא, הבנים מקדימה והבנות מאחורי התיבה (זה היה בשעת הדחק). נשים אכן היו די בורות, נראה לי, במציאות שלא איפשרה להן להתפתל ולא היו בה כלים שנועדו להקל על החיים של עקרת-הבית. היה שיעבוד גדול מאוד לבית. יאיר - אם היא דמות תורנית היא לא צריכה תואר להתהדר בו? מה האמירה הזו בדיוק? מהיכן היא נובעת? אישית - אני לא אוהב היפרדות של נשים ממעמד התפילה והקמת מעמד שכולו על טהרת הנשיות. [ליצירה]
תגובות