את הולכת לישון.
נישארתי עם בובת הסמרטוט הישנה
חיבקתיה חזק ונזכרתי
שכשהייתי קטן
ואמא ישנה צהריים
לא הורשיתי לצאת מחדרי
וכשהגיע ערב
ריח חריף נמהל באויר.
שתים עשרה בלילה
מצאת אותי רועד מקור לבד בחושך.
>בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה.
[ליצירה]
>בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה.
[ליצירה]
ואז. לקחתי האמת בידך והרחקנו לכרתים. שם מצאנו האחדאתהשני. ולא הבנת- איך זה שאפשר להיות עם 4רגליים ו4 ידיים ו2 עיניים ולב- אחד.
והסברתי
והסברתי
והס...
רק כשהנחתי שפה על שפה, עין על עין, רגליים על ידיים חזה על חזה,
הבנת.
[ליצירה]
הדיכאון-
אין הוא מבזה את היפה ונעים
הוא מקטין ומצמצמם.
מעצים את השחור
ממרר (ממראר) את הקיים
ומוסיף נופח התקמטות.
כשכל זה עולה על כל דמיון
נופח ונוסק. נופח ועולה
השמיימה.
תגובות