בהנשא הגיגי לעבר האופק,
כפרץ סער,
רוח תמורות נושביה.
נהרות וימים,
בגאון שאונם בוקע,
מעל מרחביה.
שמש עתיד חדש,
חשפיה מנבכיה;
צפריר רענן של המחר,
חולפת מעל שדות מזרע.
השחר,
במרום מתלקח.
עם זיו הבוקר,
הכל נעורה!
[ליצירה]
לדוב
תראה, זה לא העניין שהם קדושים; העניין הוא, שכל מדינה חייבת לחוש אחריות לכלל תושביה, וקודם כל לאלה הסובלים והמצוים במצוקה. ישראל, מעולם לא חשה את עצמה אחראית לחיי אדם. אלא רק לכיסם של כל מיני גנבים ברשיון מקרב פקידי השלטון.
ודבר אחרון. אתמול, עורך אתר: סיקור ממוקד, בו אני נוהג לפרסם רוב מאמריי - האשים אותי בעקבות המאמר הנ"ל, בהכחשת השואה, והודיע, שמעתה ואילך לא יפרסם יותר את מאמריי. השאלה, היא היכן בדיוק, במאמר זה, יש הכחשת שואה?
[ליצירה]
לגבי מילים בשירה
נכון, בעברית הרגילה והמקובלת בדיבור היומיומי, צורות לשוניות, כגון: תִיסוֹרוּ, וכו', נחשבות לבלתי תקניות, אולם, בכתיבה ספרותית, מקובל ואף מותר לשנות מילים ולהתאיצן ליצירה מסויימת. ולגבי אנה שמש אזלת השנאה אנה..., אז במילה אזלת, התכוונתי לסיום; ואנה, אז פה פשוט שיניתי משמעות המילה, ושמתי אותה במקום: כאן; הֵנָה.
[ליצירה]
לגבי המרד הערבי הגדול
תראה, אינני נמנה על תומכיו של חג' אמין אל-חוסייני, שהיה בין מנהיגי המרד הגדול של סוף שנות ה-30; בסופו של דבר, מדובר במנהיג בורגני לאומני, שבסופו של דבר, לא שירת את מעמד פשוטי העם, לא פלסטיני ולא של איזה עם אחר. לידיעתך, גם בשנות ה-20-30, וגם בחמש שש שנים האחרונות לפני הכרזתה של ישראל, נעשו ניסיונות, מצד ארגוני שמאל מתקדמים, לארגן מאבק משותף יהודי-ערבי הן נגד הבריטים, והן מאבקים חברתיים. אולם, כל פעם, שנושא מאבקים כאלה עלה, מיד קמו הנהגות ריאקציוניות גם של הציונים וגם של ערביי הארץ, ומנעו, ככל הנראה, בהשפעה בריטית, כל אפשרות של שיתוף-פעולה יהודי-ערבי אמיתי.
נוסף לזה, ב-1970, בעת ספטמבר השחור, מלך חוסיין היה לא יותר טוב מבן-גוריון ומשה דיין, ב-48.
[ליצירה]
לדוב
לא, לא שואה, לא גירוש ספרד וכו', לא קרו בגלל הציונות, כל אלה קרו בגלל שנאה כלפי יהודים, שראשיתה עוד במלחמות דת מראשית הנצרות. העניין הוא, שהציונות גרמה להתעוררות מחודשת של הגזענות ושנאה אנטי-שמית כלפי יהודים. כי צריך להבין, כששליט מסויים עושה פשעים, מי שמשלם זה פשוטי עם מבני עמו.
[ליצירה]
תגובה לעיל, עם תיקונים
כל עוד נמשך הכיבוש,
לא ייגמרו הפיגועים!
שרון,
הוא השער אל התופת,
בשם הגנה על החיים.
יוצא לתקוף,
כאשר את השלום,
יש לעשותה.
בונה גדרות,
כשיציאה מהשטחים,
היא התרופה היחידה.
גם הרוגי הפיגועים,
על מצפונו הטמא והפרוע.
יש להחליפו. נקודה!
[ליצירה]
בלי כל קשר
לאסוציאציות עם כרטיסי אשראי ומועדון למיניהם, לדעתי, לכל עובד מגיע כבוד.
עכשיו, לגבי כסא, אז לידיעתכם, חלק מרשתות שיווק בישראל, אוסרות על קופאיות לעבוד בישיבה.
[ליצירה]
אכן!
מדובר במילה ארמית, שנכנסה גם לשפה העברית ושמשה בה, בעיקר בימי המשנה והתלמוד.
לכן, על אף שמדובר במילה ארמית, היא בכל זאת מהווה חלק מעברית.
תגובות