הודעת בית הדין העליון של עירק, על החלטתו לגזור על סדאם חוסיין עונש מוות, מחזיר אותי לשאלת השאלות, של הימים שלאחרי מלחמת העולם השניה - מיהן המדינות שנמנות על ציר הרשע המודרני?

מלחמת עירק האחרונה, הוכיחה לנו כאלף עדים, כי ארצות הברית של אמריקה, בעלת משטר אימים כאילו דמוקרטי; אותה אמריקה, שבשם רעיון "הגנה על ערכי הדמוקרטיה בעולם" גורמת מדי שנה לאלפי ומילוני הרוגים וחסרי בית ברחבי התבל... היא היא יחד עם ישראל והאיחוד האירופי, הנה ראש ציר הרשע המודרני, שהחל מתגבש עם סיום המלחמה נגד גרמניה הנאצית, מתוך ניסיון לחבל בברית-המועצות ולהכשיל  אותה ואת בנות-בריתה מהמחנה הסוציאליסטי.

מיד אחרי הניצחון במלחמה העולמית של 1939-45, התחדש המאבק בין הסוציאליזם לקפיטליזם, כאשר, אחרי שהצליחה לדחוק אחורנית את צרפת ואת בריטניה - ארצות הברית של אמריקה, פתחה במתקפה חסרת תקדים על עמי העולם, באמתלה של הגנה על החופש. את ה"חופש" האמריקאי מהו, אמריקאים רבים חזו וחשו על בשרם האישי.  כבר ב-45-6 מיד עם תום קרבות מלמת העולם, זרועות הביטחון החשאיות של ארצות הברית, פתחו במעקבים בלתי פוסקים, לא רק אחרי קומוניסטים ואנשים אחרים, שהיה ידוע על השתייכותם לשמאל הרדיקלי, אלא, ואת זה יש להדגיש הדגשת קידוש לבנה - הם עקבו גם אחרי אישים ידועי שם עולמי, כמו איינשטיין ושילרד, שכתום המלחמה, אחרי שהם ראו למה מנוצלת פצצת אטום, שתרמו לפיתוחה - פתחו במאבק לאיסור המשך העבודות לפיתוח הנשק הגרעיני.

באותן השנים, נחקרו, נחשדו בחשדות מחשדות שונים, מאות אלפי ומיליוני בני אדם - הן בארצות הברית עצמן, והן במדינות מערביות אחרות. כאשר בראשית שנות ה-50 על פעולות הדיכוי הפוליטי התמנה מק-קרטי הידוע לשמצה, "הדמוקטיה" האמריקאית, התגלתה במלוא תפארתה האכזרית. באותה תקופה, מאות אלפי סוכנים סמוים של הסי.איי.אי והאפ.בי.איי, הציפו את כל שטחה של ארצות הברית. הם הסתובבו בספריות; נכחו בהרצאותיהם של מרצים באוניברסיטאות; עקבו אחרי חומר שנימכר בחנויות ספרים; עצרו ועינו אנשים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ברית-המועצות... בקיצור, עשו דברים שלא ייאמנו.

ארצות הברית יצאה למלחמה בוויאטנאם, שגם כן התנהלה תחת סיסמאות החופש והדמוקרטיה, ונועדה למעשה, לכפות על עם וויאטנאמי התרפסות וכניעה לתכתיבי הבוס האימפריאליסטי החדש, שבאותה עת תפס כבר את מקומן של מעצמות אימפריאליסטיות קודמות - צרפת והכתר הבריטי. באותה מלחמה, שנמשכה למעלה מעשור, מתו כתוצאה מפעולות לוחמה ישירות או עקיפות, קרוב למיליון בני אדם (למעלה מחצי מיליון וויאטנאמים וכ-60 אלף חיילים וקצינים אמריקאיים). להשוואה, בשלוש השנים בהן נמשכת מלחמת עירק הנוכחית, כבר נהרגו למעלה משש מאות אלף איש. הווה אומר, כי מלחמת עירק צפויה להיות הרבה יותר אכזרית ועקובה מדם, מרוב המלחמות שקרו בחמישים השנים האחרונות (להוציא אולי, את מלחמת קוריאה ואת מלחמת אירן-עירק).

ארצות הברית של אמריקה בשיתוף עם עבדה הנאמן והנרצע - ישראל וגרורותיה נוספות, מזה עשרות שנים, גורמת למלחמות אימפריאליסטיות בכל חלקי העולם. כאשר בראשית שנות החמישים, בגוואטמלה התכונן משטר מהפכני-סוציאליסטי, אמריקאים הפעילו את מלוא אכזריות צבאם, על מנת להפיל את המשטר הדמוקרטי הנבחר, ולמנות תחתיו ממשלת בובות פרו-אימפריאליסטית. כאשר לפני 26 שנה ב-1979, בניקרגואה עלתה לשלטון התנועה הסנדיניסטית המהפכנית של דניאל אורטגה, אמריקאים הגיבו בהקמת "קונטרס" ובגרימה למלחמת אזרחים שנמשכה 11 שנים וגבתה מאות אלפי קורבנות.

כאשר בראשית שנות ה-70 סוחרטה נשיא אינדונזיה יזם טבח בקומוניסטים מקומיים ורצח למעלה משלושה מיליון איש - אמריקאים לא רק מה שלא יצאו להילחם בו; לא מה שלא גינו אותו על פגיעה בזכויות יסוד דמוקרטיות, אלא להיפך, קידמו את פעולות סוחרטה בברכה, וסיפקו לא כל סיועה צבאי וכלכלי לחיזוק משטרו שהודות לתמיכה אמריקאית נלהבת, החזיק מעמד עד סוף שנות ה-90.

גם על הזירה המזרח-תיכונית, אמריקאים הצליחו לייצר ציר-הרשע המקומי, המורכב קודם-כל מישראל ומשטרי בובות בחלק ממדינות ערב, (כמו, משטרו של מובארק במצרים, עבדאללה בירדן, מוחמד במרוקו, משפחת סעוד בערב הסעודית, ועד לפני 16-17 שנה גם משטרו של סדאם בעירק).

מאז מלחמת 67, אדמיניסטרציה אמריקאית באמצעות הכיבוש הישראלי בשטחים, פועלת להגברת הדיכוי והפגיעה בהמוני העמים במדינות המזרח-התיכון, ולתקיעת טריזים נוספים, באפשרות של שיתוף פעולה בין העמים במאבק נגד האוייב המעמדי המשותף. מלחמות שישראל ניהלה בעשרות השנים האחרונות, מהוות הוכחה בלתי-מעורערת, ליד אמריקאית ארוכה, הבוחשת יחד עם תוקפנות ישראלית-ציונית, בקדרת העניינים הפוליטיים של האיזור.

המלחמה האחרונה בלבנון, לא פרצה בגלל חטיפת שני אנשי מילואים בידי חיזבאללה; את המלחמה הזאת, ארצות-הברית יחד עם ישראל תיכננו לפחות מחצית שנה לפני החטיפה המפורסמת של אור בוקר 12 ליולי השנה. באם לא הייתה החטיפה הזו, המשטר הציוני, היה מוצא איזו סיבה אחרת למלחמה. מה שברור, אז זה שלמלחמה זאת היו שני רקעים ברורים - אחד חברתי ושני צבאי-מדעי.

אתחיל מהרקע השני. פירוש הדבר, שאמריקאים הזמינו מישראל את המלחמה הלבנונית השניה, כדי ליצור שדה לניסוי פצצות וכלי נשק חדשים מתוצרת תעשייה צבאית אמריקאית. את שדה הניסויים סיפקה ישראל, בצאתה למלחמה האימפריאליסטית נגד לבנון; והנה, הראיה לנכונות דבריי! בשבועות האחרונים ועדות חקירה מדעיות ממוסדות בינלאומיים גילו בחלק מהמקומות בשטח לבנון, שהופצצו בידי חיל-האוויר הישראלי - סימני קרינה רדיאוקטיבית חזקה ביותר, מה שיוצר הוכחה, שישראל השתמשה בהפצצותיה בפצצות מכילות אורניום. את הפצצות הללו, ארצות הברית סיפקה לישראל, יחד עם אמל"ח נוספים, במהלך השנה האחרונה, בדיוק למטרות ניסוי במהלך אחת המלחמות המרובות שישראל מנהלת בשנים האחרונות.

כך קרה, שבתור מעבדת הניסוי נבחרה אדמת לבנון; ואם לא הייתה פורצת מלחמה זאת, אין ספק שאת הפצצות הללו, היו מנסים על פלסטינים ברצועת עזה, שגם-כן, בחודשים האחרונים מהווים מטרת הניסויים בפצצות חדשות, שאומנם גורמות לפחות נפגעים, אך מי שנפגע כתוצאה מפצצות אלו, סובל מפגיעות חמורות ביותר בעורו.

ואתה להיבט החברתי של מלחמת לבנון השניה. ידוע, שבשבועות האחרונים שקדמו למלחמה, גם בישראל וגם בלבנון, החלו עיצומים חברתיים ושביתות נגד פגיעה בזכויות מעמד הפועלים. כאשר פרצה המלחמה, בישראל היו בעיצומם העיצומים של עובדי הרשויות המקומיות; כמו-כן, עמדו ליפתח מאבקים נוספים, שהשלטון ניסה למנוע או לפחות, לצמצם את היקפם. ונה, ברגע פרוץ המלחמה, כל השביתות והעיצומים הופסקו, וכולם התחילו להיתמלא התלהבות לאומנית פרעית של ששון-אלי-מלחמה.

גם בלבנון, אותה שעה התנהלו מאבקים חברתיים רציניים, וביחוד מאבק של תושבי דרום המדינה, נגד תעריפי חשמל גבוהים שפוגעים בשכבות החלשות (בהעדר כוח מהפכני סוציאליסטי רציני, את המאבק הזה אירגן חיזבאללה). לכן, המלחמה הזאת, קלעה שתי מטרות, שככל הנראה, נועדה להשיגן מלכתחילה: שבירת המאבקים החברתיים בשתי המדינות - הן ישראל והן לבנון.

כבר דובר בכל מיני הזדמנויות, על האפשרות שהמלחמה הלבנות השניה, הייתה פרי תיאום בין אולמרט לראש-ממשלת בובות הלבנונית פואד סיניורה. ללא כל קשר לשאלה, האם המלחמה הזו כן תואמה או לאו בין שני הממשלים הריאקציוניים - דבר אחד ברור, המלחמה הנדונה תוכננה במטרה ברורה להגביר את הפגיעה בהמוני האיזור ולמנוע מהם מאבק מעמד-פועלי רציני.

והנה, לפני ימיים אנו מתבשרים על ידי בית-משפט עירקי הפועל בחסות שלטונות הכיבוש האמריקאיים, על הטלת גזר-דין מוות על סדאם. אינני מצטער על הרודן הזה, אשר במהלך מאבקיו נגד מתנגדי שלטונו, גרם למותם של אלפים על גבי אלפים מבני ארצו. עם זאת, נא ננסה להיזכר בכך, מי לאורך עשור ויותר שנים, עמד מאחורי כל הפשעים שבוצעו בידי סדאם.

אלה היו אמריקאים, שהניעו אותו לפלוש לאירן ולגרום למלחמה הרסנית ביותר בתולדות המזרח-התיכון; אלה היו אמריקאים, שסיפקו לו תכנולוגיות לפיתוח הנשק הכימי לדיכוי מרד הכורדים באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. במהלך פעולות דיכוי נגד אותו מרד, נהרגו, בין היתר כתוצאה מהיפגעות מגזים רעילים - למעלה מ-300 אלף תושביה הכורדיים של עירק.

על כל המעשים הללו, אין אף מילה בגזר-דינו של סדאם. מאשימים אותו ברצח איזה 150 מנהיגים פוליטיים בראשית שנות ה-80, שאומנם גם זה מעשה נפשע כשלעצמו, אבל זה לא עיקר המעשים שכל שופט נורמלי היה צריך לייחס לו! עיקר אשמתו, זה מעשי טבח ורציחות שמשטרו ביצע בשיתוף עִם ובעידודם של אמריקאים. אך על זה אף אחד בממשלת הבובות העירקית הנוכחית, לא יעז לדבר, כי אז יסתבר שעיקר האחריות על פשעיו של סדאם, צריך להיות מוטל לא עליו אלא על מיטיבם לשעבר מהבית הלבן, ועל ישראל, ששיחקה תפקיד חשאי אך בכיר ביותר במלחמת עירק-אירן, בספקה נשק - פעם לצד אחד ופעם לצד השני.

לסיכום,כל הרשום לעיל, אמור לגרום להמוני עמים סביב התבל להתפקח, ולהתחיל להבין מיהו ציר הרשע המודרני האמיתי, שאת מנהיגיו יש לשפוט על פשעים נגד האנושות - עירק ואירן, או ארצות הברית עם ישראל?