בהנשא הגיגי לעבר האופק,
כפרץ סער,
רוח תמורות נושביה.
נהרות וימים,
בגאון שאונם בוקע,
מעל מרחביה.
שמש עתיד חדש,
חשפיה מנבכיה;
צפריר רענן של המחר,
חולפת מעל שדות מזרע.
השחר,
במרום מתלקח.
עם זיו הבוקר,
הכל נעורה!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- השלום, עוד יפרץ בשמש!
- המהפכה פורצת!
- סְפַרְטָקוּסִית של ישראל
- עושרם של האדונים יהיה לשללנו!
- ארץ עצי זית
קשור אלי
- [ליצירה] לגבי 92 באתה תקופה, שזה היה סך הכל, איזה שלוש ארבע שנים אחרי שהגרתי לארץ, עוד לא הבנתי מספיק את המציאות הישראלית. היום, אני מכיר אותה; וזאת הסיבה, שמזה הרבה מאוד שנים אני איש שמאל רדיקלי ומתנגד לציונות. את זה, אני עושה ממניעים פטריוטיים בלבד, כי אי-אפשר, בתור תושבי הארץ הזאת, להתעלם מתרבות ולאומיות ערבית-פלסטינית, שהנם חלק בלתי נפרד מהנוף וההיסטוריה הישראלית. אני מקווה, כי בעתיד יווצרו תנאים נאותים, שיאפשרו התאחדות מרצון בין שני עמינו והפיכתם למדינה אחת משותפת. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! אכן, פורסמתי ברשימות תפוצה מאנטרקטיקה וכן באתרים, שעוסקים בנושא. בברכה! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מלחמת המעמדות! [ליצירה]
- [ליצירה] לידיעתך בין הפרטיזנים, היו גם לא מעט סובייטים. דבר נוסף, רק הודות לברית-המועצות הושג הניצחון; זאת, כמובן, בלי להמעיט בערך תרומתן לניצחון, של יתר בעלות ברית. [ליצירה]
- [ליצירה] בהמשך לתגובתי הקודמת פשוט, השתמשתי בשמות הללו בתור אלגוריה ספרותית. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה עם החלק הראשון של תגובתך, אני מסכים בהחלט; אולם, לגבי חלקה השני, אני רוצה לומר, שא)לא כל הפלסטינים מעוניינים בהשמדתנו. דבר שני, יש להבין, שאנחנו בעצמנו, נושאים באשמה על יחסו של העולם הערבי לישראל. אנחנו גירשנו אותם ב-48; אנחנו מפלים אותם בגלל יהיותם פלסטינים; אנחנו מתעקשים על המשך הכיבוש. אז אם מישהו צריך להכות על חטא, אז אנחנו צריכים לעשות כן ראשונים. [ליצירה]
- [ליצירה] גם את העשירים לאחר שיסכימו לוותר על עושרם לטובת הכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! מדובר במילה ארמית, שנכנסה גם לשפה העברית ושמשה בה, בעיקר בימי המשנה והתלמוד. לכן, על אף שמדובר במילה ארמית, היא בכל זאת מהווה חלק מעברית. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התקפתך על מאמרי לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות. לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור. בברכה! שמואל [ליצירה]
תגובות