אני סופרת את שמותיך
ופוסקת-
לא אזכור.
אני חוזרת שוב
ושוב
מכינה קפה
יושבת
חושבת
נאנחת.
לא אוכל לזכור.
דבר אחד לא אשכח.
מגע שפתיך על שפתיי
על ספסל בליל מכשפות.
[ליצירה]
הם מריחים אותנו.
מעלים ומורידים את חוטמם
מצמידים אוזן לקרקע
לקבל סימן
ממתינים.
ממתינים.
וכשמגיע הרגע
הם קופצים ממחבואם
חושפים את פניהם
ותוקעים בנו את יתד ארוכה.
וזה נגמר.
[ליצירה]
עוף יקר, האם אתה מייצג את עמדת הביינישים בגלל שהם צריכים ייצוג או שאתה מאמין בכל ליבך בהמ שאצבעותיך כותבות?
על כל פנים, דברים יפים אמרת אך יפים לאנשים החושבים כמוך. הלא כן?
תגובות