אני סופרת את שמותיך
ופוסקת-
לא אזכור.
אני חוזרת שוב
ושוב
מכינה קפה
יושבת
חושבת
נאנחת.
לא אוכל לזכור.
דבר אחד לא אשכח.
מגע שפתיך על שפתיי
על ספסל בליל מכשפות.
[ליצירה]
>בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה.
תגובות